|
|
עמוד:268
של קיפוח או פגיעה . כך היה בגליל , אבל במקומות האחרים , שאליהם הגיעו קודם , ושבהם כבר עבדו חברים מאורגנים ב'הסתדרות , ' לא באו הבית '' רים לקבל במובן כולשהו פחות מפועל עברי אחר , לא לעת הכניסה לעבודה ולא לאחר מכן . ראוי להניח , שהאיכרים בכפר סבא היו מרוצים להעסיק פועל ציוני - לא מעמדי , ודומה שהיה בכך משום רישעות ושטות כאחד לייחס להם , שאומנם ציפו לראות בפועל הבית '' רי פועל שיהא מוכן לניצול עצמי . בהתווכחות החריפה שנתפתחה בעניין עבודתם של הבית '' רים באו אנשי ה'הסתדרות / ובראשם בן-גוריון , להטיל את הדעה , שבחדירתם של הבית * ריס למקומות עבודתם יש אף משום קנוניה מדינית . אף טענה זו לא היו לה רגלים . הבית"רי ובית '' ר לא הלכו לסייע לתוכניות מדי - ניות של גושים אחרים ביישוב , והגושים הללו לא יכלו להשתמש בהם לתכלית זו , ואפילו היו רוצים בכך . בין האיכרים היו מפעילי 'ברית שלום' ומאנשי הציונות המינימאליסטית , ובית '' ר ודאי וודאי שלא נמכרה להם , ולא היתה מסוגלת להימכר להם בשום מחיר שבעולם . בכול הבעיות המדיניות היו האיכרים ודאי קרובים יותר אל אנשי ההסתדרות השמאלית , משהיו קרובים לבית"ר , וקיבלו בדרך כלל את המרות המדינית של ההסתדרות הציונית ללא סייג , ושל הוועד הלאומי , ולמעשה - אף של ההסתדרות 'הכללית / ורק מעטים ביחס מתוכמ היו מוכנים לגרוס את גירסת המדיניות הציונית האקטיבית והרי ביזיוניסטית כלפי פנים , וכלפי חוץ . ואף בעניין העבודה העברית היו למעשה האיכרים קרובים אל ההסתדרות 'הכללית' יותר משהיו קרובים לבית '' ר ולהצה"ר . בית"ר והצה '' ר חייבו עבודה עברית במוחלט , ללא פשרה וסייג , ואילו ההסתדרות 'הכללית , ' ששלחה את חבריה למישמרות מאורגנות כנגד עבודה זרה בפרדסי השרון , בייחוד , אירגנה במקביל את 'האירגון המשותף' והטיפה לו ברבים ובגלוי , ואף קיימה כמה סניפים , ובייחוד בחיפה , של פועלים ערביים . ' השומר הצעיר' גילה במוקדם - במוקדם מדי — נכונות להזדהות לפחות הזדהות אירגונית עם הפועל הערבי , ואילו בקיבוצים בכלל — ככול שהעסיקו עבודה שכירה , הרי היתה זו במידה לא מועטת עבודה זרה . חריף היה הוויכוח הפנימי בהסתדרות 'הכללית' לעניין מקומו של הפועל הערבי במשק העברי ולעניין חלקו במשק הכללי , אלא שהתיסה המינימאליסטית של מפא"י , ואף זו בייחוד לפי מיטב הדיאלקטיקה של בן גוריון , כבר הניחה אפשרות של עבודה זרה במשק העברי בזכותו של 'אירגון משותף' הנתון להגמוניה הסתדרותית 1 < ca דיאלקטיקה בא 'האירגון המשותף' עם ( 151 על שאלת העבודה ' ) מדריך בית"ר ' , ספטמבר ( 1932 כתב יצחק ילין : 'ומילחמה לפועל ולעולה הביתירי מפנים ומאחור . רגיק"יס לומר י היבריתניקים' הם משרתי האיכרים וכר . אולם למעשה יוצא , שגם כאן המילחמה נטושה . הסתדרות האיכרים הנמצאת בהשפעתו של הברית שלומי מ . סמילאנםקי , המטיף את תורת ה פיפטי פיפטי' בעבודה העברית , לא סובלת את עובדי ביתיר , המדברים על עבודה עברית טהורה כעל דבר שבקודש . ' על הדיאלקטיקה הכוזבת של ההסתדרות ' הכללית' ושל מיפלנותיה לעניין העבודה הערבית עמד דוב הרלב במאמרו ב'איגרת לעולי ביתיר' . ( 1932 . 2 . 25 ; 1932 . 1 . 15 ) הסיסמה 'עבודה מאורגנת' אינה דוחה את העבודה הערבית , ובגילויי הדעת ביקשה מפא י לכתוב נגד 'עבודה זולה ובלתי מאורגנת ' . הפרדסן העברי הבין את עמדת ההסתדרות 'הכללית' לא כאיסור העבודה הערבית מעיקרו , ואם 'אפשר לקחת ערבי אזי למה לשלם לו 20 גרוש ולמה הוא צריד להיות בהסתדרות . ' הרלב עמד על קדושתז של עקרון העבודה העברית , עקרון שאינו מקובל כלל על אנשי הנזיפלגות המעמדיות , ולא על המוסדות הציוניים . נגד התכסינזנות בסיס מה של עבודה עברית מצד ההסתדרות 'הכללית' יצאו סופרי הצהיר ובית '' ר בעיתונים שונים . את השקר שבסיסמה ידעו להוקיע בייחוד אנשי הפלוגות של ביתיר , שחזו מבשרם את המציאות . ועי' למשל דברי זימנוביץ במועצת הפלוגות בחדרה ' ) איגרת לעולי ביתיר ' , אבגוסט ( 1932 י 'לא ההסתדרות היא ששומרת על טהרת העבודה העברית ... בכפר סבא אף פעם לא היחה עבודה ערבית . השנה כן תהיה בקטיף , לפי הסכמו של סותר הפירות הערבי עם לישכת העבודה של ההסתדרות ' . גוריון כתב ' ) סיפריית הפלוגות ' , מאי : ( 1933 'את פורעי ליפתא מארגנים והם בטח יהיו כשרים לעבוד בכול משק ובכול מקום שהוא בארץ , על כן חברי 'ברית פועלי ארץ ישראל' הם . אולם בית'רי ... אותו אסור לקבל לעבודה , גם אס הוא כיתר חבריו העובדים שומר וישמור על רמת ותנאי העבודה . אותו מותר לרגום באבנים , לנעוץ סכין בגבו . ' ...
|
|