|
|
עמוד:248
התחלת ההתארגנותב 'פלוגות ' בסוף אוקטובר 1929 הגיע הבית '' רי הראשון ( 130 ב'תל חי' ( שבט תריץ ) ניחנת רשימת עולי ביתיר מפולין בקבוצה ראשונה , מווארשה . לפניה טלו ביתירים ביחידות . ברשימה י אהרן צבי , באגנו יחזקאל , בוצ'קו חיים , ביורנסקי ישראל , גולדברג אברהם , גולדין אריה , גלברג מחלקה לעלייה ולהתיישבות המחלקה לעלייה ולהתיישבות לייד המיפקדה הראשית , שהוכרז על כינונה באוקטובר 1929 פתחה בפברואר 1930 את מישרדה . אותו מישרד נפתח בשדרות רוטשילד , ועבד בו נחום זאבי . ב 929 . 10 . 27 ו הודיעו על בואו של העולה הבי ת"רי הראשון מפולין , שנספח לקבוצה בבניימינה . ב 3 ו 929 . 1 1 . ו - על בואם של 5 מלאטביה , שהתייצבו לפני המפקד הראשי , ושוב : לאחר יומיים - על עולה מווארשה , ואחר שבועיים — על 6 מפולין , רומניה ולאטביה . ענייני העלייה נעשו קרובים יותר ויותר למיפקדה הראשית , שראתה עצמה אחראית לה במידה מסויימת , ולפיכך התאונן ( 1929 . 12 . 5 ) ארבר במיכתבו למיפקדה העליונה בריגה על כך , שאין יודעים מראש את זמן בואם של העולים - 'דבר המקשה בהרבה על עבודת מחלקת העלייה שלנו ' . כן הוא מתאונן שם , שהחומר האנושי - ובייחוד מפולין — אינו משובח , והוא חושש לנזק . שלושת העולים הראשונים מפולין מסתובבים בעיר , ללא מעשה , ואינם מוכנים ללכת לכפר , וכך נגרמת ' בושה ' . יש 'לדרוש בכול תוקף קונטרולה / ביקו רת / חזקה ... כדי שלא תיכשל תנועתנו ' . דרישתו של ארבר היתה הגיונית למדי . אומנם יחסו לעולי פולין נשתנה עד מהרה . לאחר זמן קצר לא היסס לשלוח דברי ברכה לבית"ר פולין , ולא נמנע מדברי שבח . ' ) עלינו לציין את שביעת רצוננו מהחומר האנושי של בית '' ר הפולאנית ... רק הודות לפועלי בית" ר נמנעה כניסתם של פועלים ערביים במושבות השרון ... נמשיך בתוקף את הגנתנו על העבודה העברית בעד הזכות החופשית לקבלת עבודה בלי הבדל שייכות מיפ לגתית ' . בהודעתו למיפקדה הראשית בווארשה כתב ארבר , שכול עולי פולין סודרו : ברחובות ( גדוד על שם טיומקין ) , 15 — בכפר סבא , 20 - והאחרים - בפתח תקווה , בגדרה , ובודדים בתל אביב . 130 בוצת 'מנורה / אלא שלא הסתפקה בפעולתה . המיפקדה הראשית ביקשה להבטיח את קליטתם של כל עולי בית '' ר במיסגרות התנועה בארץ ישראל . עם שהיתה מוכנה להגיש עזרה ל'מנורה' - זה גדוד - 45 לא היתת מוכנה לראות בדרכה של 'מנורה' את הדרך היחידה הפתוחה לבית"רי העולה . רפאל רוזוב שוב היה בעל התפקיד והחובה לעשות לקליטתם של עולים חדשים במקומות חדשים . אף מצד זה היתה הכוונה לשלוח את העולים אל מחוץ לתל אביב ( ומחוץ לערים ) - אל הכפר , ובמידה מרובה - אל החקלאות , אבל בלא לבקש התחייבות לחיי קבוצה . בישיבת הוועד המרכזי להצה"ר בארץ ישראל מיום 1930 . 1 . 26 העלה רפאל רוזוב את דבר העלייה הבית"רית והודיע , 'שנודע לו ממקורות נאמנים שפקידים ערביים שמו לב להבדל הקיים בין עולים לעולים . הם התעכבו על עולי בית '' ר ושאלו על הכשרתם . בשבוע שעבר התקיימה ביפו ישיבה , שבה השתתף גם חיימסון , מנהל מח לקת העלייה של ממשלת המאנדאט . הפקידים הערביים מסרו ראפורטים , וציינו שבין העולים יש אנשים "מיוחדים" ובעלי הכשרה . חיימסון חקר פקיד יהודי ושאלו , היאך מתייחסים לסוג העולים הזה אנשי הסתדרות העובדים — 7 על כך ענה הפקיד , שעומד להתראות עם בא כוח ה" הסתדרות" ולבדוק את השאלה הזאת . יש יסוד לשער , שאצל הפקידים יש סטאטיסטיקה מדוייקת של עולי בית" ר ' . ישראל רוזוב הודיע , שדיבר בעניין סידורם בעבודה עם רוזנפלד וויק טור כהן מחברת פיק"א . רוזנפלד מסר לו , שהבחורים מבניימינה הם פועלים טובים ומסורים . רפאל רוזוב
|
|