|
|
עמוד:163
שוב : ה ' נשיא' יואלסון ב 1928 . 3 . 11 נבחר שוב יואלסון לשמש נשיא ה'מרכז ' , ולובוצקי נבחר חבר ב'מרכז ' . שאלה מרכזית היתה הדאגה לקיומה של החווה , שהכנסותיה לא הספיקו ושניהולה הראוי חייב השקעות והוצאות גדולות . הופמאן ביקש להב - טיח את תקציבה , בעזרת חברת פיק"א , שנדרשה לשאת במחצית ההוצאות , ובעזרת 'חברה למען ברית תתמפלדור ' , וקרן על שם זאב טיומקין . עניין של יוקרה היה לאנשי ריגה , שהחלו מגיעות בקשות של חברים מפולין , המעוניינים לצאת להכשרה בחווה . בפולין עדיין לא הגיעו אל 'שלב ההכשרה' ועדיין לא היתה התארגנות לקראת עלייה . אבל הקשיים הכספיים של חוות ריגה היקשו על קבלת חברים מרובים , ולמעשה רק חלק מדורשי ההכשרה בלאטביה גופה נתקבל לחווה . מצד אחר , לא היה ראוי להביא חברים מחוץ אל החווה בלא ביטחון גמור ביחס לחיי החברה שם . הבקשות , שנתקבלו מחברים מגרוד נה , סוקולקה , ביאליסטוק , וקראקוב , חייבו שיקול דעת . המרכז היה מוכן ( 1928 . 4 . 29 ) לאשר רק ארבע בקשות . « בסוף הקייץ ( 1928 . 8 . 23 ) נתאשרו תקנות החווה , שכולה נתונה ברשות ה'מרכז' הארצי . ביוני 1928 נתקיימה ועידה של בית '' ר בלאטביה , שדנה בשאלות בית"ר בלאטביה באספקט חדש : בית" ר היא תנועה חדשה בארצות רבות . הגיע הזמן להעמיד את כל התנועה על בסיס אירגוני אחיד . בוועידת זו הוחלט , שה'מרכז' הלאטבי החדש יעסוק רק בענייני לאטביה , ואילו ענייני ההס תדרות העולמית ינוהלו מעכשיו על ידי גוף מיו חד לכך , 'ההנהגה העולמית הזמנית ' . שיטת העבודה הפנימית נתגבשה ונעשתה קבע , על כל הקשיים הרגילים שבה , הן לעניין הקושי שבהשגת מדריכים מתאימים , והן לעניין הרגיל שבקשיי מישמעת . הדעת ניתנה עכשיו שוב , ויו - תר מקודם , לעניין הצורה החיצונית , בייחוד שהדבר מתחייב לגבי הדרגות הצעירות . ביום 1928 . 7 . 26 אושרה התילבושת : חולצה חומה ; מיכנסיים כחולים ; עניבה כחולה . בחירה זו נקבעה בעיקרו של דבר לפי הצבעים שהיו מצויים בשוק האריגים של ריגה , כמסופר להלן , ובוודאי יש מקום להרהר על צירופי הצבעים אם מתאימים בכלל ובייחוד לבנות ולילדים קטנים . אלא שעל דעתו של איש לא יכלה לעלות בזמנו המחשבה הרעה על תואנת זדון שיעשו צבע מצבעי התילבושת נושא לנגח באמצעותו את בית"ר , ( כאילו זו הסתדרות של נאצים , שאף להם יש תילבושת בצבע חום , - וזה צבע חום שונה לגמרי - ושמשום אחדות הדרכים באה ( 81 החברים שביקשו לצאת לחווה היו ו תרקיאל מסוקולקה , שניידר / מרחביה / מביאליסטוק , זינגר , 6—5 חבריס נזקראקוב . המרכז החליט לאשר את תרקיאל , שניידר ו 2 מקראקוב . מטעמים פורמאליים ומעשיים לא יכלה נסיטתם של הללו ללאטביה לצאת אל הפועל . ראש החנוה באותו זנזן היה יצחק רתנפלד . בקרב הנוער ביום הזה , כשנדרש מאמץ לאומי עצום , כשקשיים מרובים מוערמים על אם הדרך , שרק הנוער עשוי להתגבר עליהם במידה רבה , מכוחן של אמונה , סבלנות ומישמעת ' . בוועידה הוחלט לעשות לאישור רשמי נפרד של קיום בית"ר , שלא תהא תלויה בהסתדרות הציו - נית , ולהקים אגודות של דוברי עברית . ל'מרכז' נבחרו : הנשיא יואלסון , והחברים : פרופס , די סנצ'יק , מיכלין , שפטל . אותו זמן כבר מנה הסניף 15 קננים . הוועידה עשתה צעדים מכריעים לאוניפורמאציה . הסניף כולו נמצא במתח גדול של בעלי שאיפה שאינה עולה להם בנקל , והתבטאה בראש כל בדבר אחד : עלייה . על המשבר הנפשי הזה בבית '' ר ועל ההכרח 'לחכות' - הכרח , שעליו אנוס היה ז'בוטינסקי לחזור ולהכריז פעם בפעם - כתב ( 1928 . 3 . 1 ) ז'בוטינסקי להופמאן , עם שמסר לו על שביעות רצונו מן העיתון 'משואות' ועל נכונותו לכתוב ל'משואות' שורת מאמרים .
|
|