|
|
עמוד:151
ליטא עולה עלהמפה ביקורו של ז'בוטינסקי בליטא בסוף שנת 1923 לא גרר את ייסודה המיידי של בית' ר במדינה . אף בקובנה ביקר ז'בוטינסקי בגימנסיה העברית ( של הד"ר פלדשטיין ) מכיתה לכיתה , ובאולם הכללי נאם לפני כלל התלמידים על 'העברית כלשון יום יום . ' אף ביקר שם בבתי ספר אחרים וכן ב'מכבי' ואף באיצטדיון , ברם לא היתה התו צאה לפעולתו , כשם שהיתה בריגה , שמיוזמתם של צעירים נתכוננה וקמה הסתדרות נוער חדשה . 'מבחינה אידיאולוגית ' - ציין מרדכי כץ - 7 » 'נולדה בית"ר "בלילה ההוא - '' באולם טילמאנס — עם משאו של ז'בוטינסקי : דבר אל הנוער . אבל מבחינה אירגונית - ייסודה בא מאוחר יותר . ' על התקופה הקדם בית"רית , תקופה בעלת משמעות , והשייכת לסיפורנו מספר כץ בעדותו : ' בשנת 1924 נוסדה בקובנה קבוצת קטנה של צעירים וצעירות , שקראה לעצמה "נוער ציוני אקטיביסטי . " ראשה של קבוצה זו היה גרשון וולקובסקי , מפעילי "מכבי" בליטא ( שעלה בש גות השלושימ לארץ , וכיהן בה כמה שנים כקונ סול של מדינת ליטא . ( הצעירים היו מבין תלמידי שתי הגימנסיות העבריות בקובנה . יחזקאל דיליון ואני היינו חברי הקבוצה הזאת . ' ניסיון בדרך של שיחה חדפעמית — לאחר התחרות בכדורגל עם 'הכוח' — עשה פרופס בשנת , 1925 כשקבוצת של 30 צעירים , מן מבקרי התחרות , מצאה עניין בנושא בית" ר שהעלה לפניה . במניינה נמצאו כמה שהיו מוכנים לרעיון , ואף נימנו לימים עם פעילי התנועה . על התייסדותה של בית '' ר בליטא מצוי לנו דוקומנט היסטורי בכתב ידו ובלשונו של יחזקאל דיליון , מייסדה להלכה ולמעשה . דוקומנט זה קב ונקי — דין וחשבון ששלח לז'בוטינסקי קודם להתארגנותה של הפגישה העולמית הראשונה , כולו תמצית וכולו עניין מלא . דיליון טהר הלב כתבו בטהרה , בעדינות ובצניעות , אל 'מר זאב ז'בוטינסקי' ללא תוארי כבוד וללא מליצות . ודאי כך הכתיב לו טעמו הטוב של התלמיד , מגדולי מעריציו של הרב . וזה סיפורו של כץ על התקופה הראשונה : ' יחזקאל דיליון ניהל באותן השנים את עבודת ( 75 מרדכי כץ . מבחירי התנועה ומבכיריה , המזכיר הכללי של השילטון בשנים , 1940—1936 מסר עדות חשובה על ביתיר לצורך הספר על תולדות הצהיר . הוא הואיל להגיש לנו עדות נוספת , המובאת כאן חלק חלק משמו וכלשונה . ועי' מאמרו של כץ 'הפרומיתיאוס היהודי ' , 'חרות ' , מוסף , כיט תמוז תשייח . בסקירה , ששלח ( 1930 . 8 . 12 ) למושב הווטד הפועל הציוני בברלין חזר וסיפר דיליון על התחלתה של ביתיר בליטא ן 'אחרי תקופת ההתעוררות המדינית , פריחת האוטונומיה הלאומית בליטא , בא זמן של התפוררות חברתית ואפאתית ציבורית , ודווקא בזמן לא נוח זה הופיעה על הבמה החברתית ברית תרומפלדור . לין צעדיה הראשונים היו קשים מאוד ובלתי בטוחים . מעצור חשוב בהתפתחותה של ביתיר שימש נס יחסה הקר 11 ל החברה הציונית , ובמקצת נס הת ננדותן של הסתדרויות הנוער הקיימות מכבר . לבסוף , האל מנטים הכי פעילים ומוכשרים בנוער עוזבים את ליטא או על מנת להשתלם בלימודים בארצות אירופה המערבית , או בגלל הלחץ הכלכלי מהגרים לעבר הים . ' פרקי ז בית"ר מכה שרשים באירופה יחזקאל דיליון
|
|