|
|
עמוד:146
קשרי עם ההנהגה העולמית הזמנית את שייכותה של בית"ר בארץ ישראל לברית העולמית קבעו כבר תקנות הייסוד . עם שבית'ר בארץ ישראל קבעה כמת וכמה דברים , פנימיים ההתייעצות מטעם המחלקה הימית ניהל ( 1928 . 8 . 26 ) עמנואל טובים . במאי 1928 הוקמה ועדה ציבורית להקמת מצבה על קברו של יוסף תרומפלדור . הנציבות תבעה זכות לשלוח נציג לוועדה , ולא ניתן לה . בעניין השערוריות שהחריפו והלכו בקשר לכותל למערבי נקראה ( 1928 . 9 . 30 ) אסיפה של באיכות הסתדרויות ומוסדות בתל אביב , ובית"ר השתתפה בה . גדוד 41 שמר על הסדר באסיפת העם ביום 1928 . 9 . 27 וועד הקהילה הביע לבית"ר תודה . פעילות ניכרת גילתה בית"ר כלפי ענייני ציבור , כגון הפעולה למען ההתאזרחות של כל אנשי בית"ר , וכגון פתיחת הרשמה של מבקשים ללכת להתיישבות . שני אירגוני התיישבות של צה"רים ביקשו להתגבש והיה צורך בכוחות אדם מתאימים . בית"ר ראתה את ההתיישבות מתוך חיוב . התיזמורת של בית"ר , בניצוחו של פלמאן , שניגנה בתהלוכה ובמסירת הדגל לגדוד 42 בפתח תקווה ובכינוס בראשון לציון בשנת , 1927 ניגנה בשנת 1928 בקונצרט בי"א באדר ב'בית העם' בתל אביב , ונטלה חלק בפעולות כלליות , כגון בטיול למושבות הדרום , בתהלוכה בתל אביב , ובתגיגת ה 2 בנובמבר . שיבתו של ז'בוטינסקי לארץ ישראל עוררה את בית" ר ארץ-ישראל לפעילות יתר ועמה לשינויים בקצונה . ז'בוטינסקי עמד על פיתוח העבודה הצבאית בבית" ר , ולצורך זה מונה ( 1928 . 10 . 21 ) בוקסבאום כקצין ראשי למחלקה הצבאית . ב 1928 . 10 . 27 קיבל ז'בוטינסקי לשיחה ממושכת את ארבר , ובה הודיע על נכונותו לתרום לפעולה הסדירה . קצין המיפקדה הראשית י . בן-ימיני יצא לחופשה של שלושה חודשים . בתחילת נובמבר נבחנו קצינים וסמלים של גדוד 41 ( לפי תוכנית ה'מזכרת , ( ' וח . קלאגסבאלד נתמנה זמנית כמפקד נדודים . 42 , 41 מנהל מחלקת ההדרכה והאחראי להוצאת סיפרות היה אדרי . ז'בוטינסקי קיים את הבטחתו לארבר , ובא לכינוס קציני בית"ר , ( 1928 . 11 . 16 ) והשתתף בו באופן פעיל . ארבר ראה להודיע ( 1928 . 11 . 11 ) לז'בוטינסקי על ההתקשרות עם 'בית חרושת המכין דגלים לאומיים 250 ... דגלים מוכנים , וכבר התחלנו בהפצתם ... כל ביית עברי צריך שיהיה לו דגל משלנו ... כרוז חודש הדגל . ' כוונתו היתה למ כור 2500-2000 דגלים . בסוף נובמבר נעשה ניסיון לחזק את הפלוגה הימית , ואליה הועבר חיים אליהו ( שר חמישים ) כמדריך תרגילי - סדר וכאחראי לעבודה התרבו תית . פעמוני חזר לעבודה בתחום פעולתו , מפקח סאניטארי . נ . לווין חזר לפקד על פלוגת חיפה . בדצמבר הוכרז על פגישת מפקדים עולמית בלבוב ( אחר כך : בווארשה . ( ז'בוטינסקי יצא לאירופה כבר ב , 1928 . 12 . 13 וב . 12 . 21 יצא ארבר להעו תתף בפגישה . רוזוב מונה ממלא מקומו , וליידו המזכיר הכללי דויד מלמד . של נזוסוליני טלה מכול וכול כמציל איטאליה מתוהו ובוהו . בכך לא שם את עצמו חבר לפאשיסס האיטאלקי , אלא ביקש להציג את טצנזו כלאומי ללא סיג , ללא שעטנז . היו הינזים לפני מילחמת חבש , ולפני ההצטרפות לציר ברלין . ז'בו טינסקי עצמו , שהיה קרוב קירבת נפש לתרבות איטאליה , נזהר אלף אזהרות שלא להקביל הקבלות בין הלאומיות שלו לבין הפאשיסם האיטאלקי , ואף נמנע כל הימים מפגישה עם מוסוליני . בארץ ישראל נטו רבים , ובראשם איתמר בן אב"י ומשה כרמון , ועמם מציוני איטאליה , לדבר בחיוב גדול טל איטאליה של מוסוליני . אצל מוסוליני נתקבלו לא רק צ'מבר ליין , וראשי מדינות מן המערב ומן הבאלקאן , ועוד , אלא אף אישי הציונות הרשמית — וייצמאן 4 ) פעמים , 3 פעמים מזכיר בספרו ) וסוקולוב ואחרים . ב 1931 נתקיימה ועידת הצהיר במילאנו וז'בוטינסקי שנתבקש להשתתף בה , לא קיבל היתר כניסה למדינה . משנודע לז'בוטינסקי ( פברואר ( 1932 שמישרד החוץ האיטאלקי לא יתנגד למסע הרצאות שלו , לא גילה כל עניין מיוחד בכך . בשנת 1935 שהה להבראה באיטאליה , וב הזדמנות זו נפגש עם סגן שר החוץ , ומשלא נמצא בסיס להידברות נוספת נפסקו הקשריס הרשמיים . עי' מאמרו של דניאל קארפי ב'מולד' ( גל' , 167—166 שנת . ( 1962 ועי' מיכתבי ז'בוטינסקי לליאונה קארפי , ספר קארפי .
|
|