'סיפריית תל־חי'

עמוד:138

' סיפריית תל חי' בית"ר ניסתה אף לפתות בהוצאתה של סיפרות פובליציסטית , ואת ההתחלה עשתה בחוברת הקטנה 'סיפריית תל חי , קובץ א . " בחוברת זו , שנתגלגלה אף לסניפים באירופה , השתתפו מרא שי הצה"ר . ב . ויינשטיין , ש . גפשטיין , אביגדור המאירי וקלמן כצנלסון כתבו בה בשאלת העב רית , וסופרה העיקרי היה אב" א אחימאיר , שלו יש לייחס אף את 'דבר המערכת ' . כבר הבאנו את דבריו של אחימאיר על תפיסתו שהוא תפס את מהותה של בית"ר ואת מקורו תיה בסיפרותנו ( במאמרו ב ' משואות . ( ' כאן שומ עים אנו ממש אותם הדברים על רקע רחב יותר ובנוסח ארץ ישראלי מובהק יותר — נוסח המרד נגד המציאות היהודית . מרד זה נחשב ליגיטימי בהיסטוריה ובסיפרות , ברם לא היתה נכונות לקבלו הלכה למעשה בדור הביניין , משהשתלטו על המחנה הציוני , ועל הנוער הציוני בכללו , דעות של יום קטנות , של מעט מעט לאט לאט , עם רוח האופורטוניסט - בנם של חולשה ופחד . פעילות רוחנית וחינוכית יצא לה לבית"ר בארץ ישראל שם של 'סול דאטסקה / וקשה היה למחותו במשך שנים , ואף בשנים שבהן היתה כל פעולתה פעולה לימודית תרבותית . כבר בחודש השני לקיומה של ביתיר בארץ ישראל נקבעה ( 1927 . 5 . 24 ) תוכנית לעבודה תר בותית , שהקיפה , לפי הסדר הרשום בטיוטה : ' דברי הימים של העמים המשוחררים ( איטאליה , י וון , בולגאריה , טורקיה , צ'ס"ר , מצריים , הודו , סין ;( מצב היהודים ; אידיאולוגיה של היהודים ; תפקיד תנועות השיתרור והשפעת אירגונים ספורטיביים על תנועות השיתרור ; ידיעת הארץ , היסטוריה , גיאוגראפיה מדינית ; היסטוריה של תנועת הספורט ; תורת המילחמה - בעבר ובעתיד ; יחסים בינלאומיים ; תורת הציונות ; חוקת הארץ ' . עדיין גיששו בתוכנית , ברם הסעיפים שנרשמו כאן מתוך מגמה לחינוך ממלכתי של נוער של תנועת שיחדור נרשמו , ובתנאים הנתונים , - כשצריך ליצור , יש מאיץ , חומר הדרכה וסיפרות הדרכה ומדריכים — בלא עזרה יתירה ובלא הכשרה מליאה לכך , היה בהם הרבה יותר מן המינימום המצופה , אילו רק ניתן לקיימו הלכה למעשה . לא יצאו חודשים מעטים , ובסופה של השנה 927 ) ו , ( כבר יצאה החוברת 'מזכרת ' , ובה נתונים לנו מעט יותר פרטים לעניין תוכנית העבודה . ב'מזכרת לבני ברית טרומפלדור בארץ ישראל' הובאה לראשונה כמות של 'נשק רוחני' בשביל החברים , ובייחוד הצעירים שבהם . חוברת זו , שהכינה אליעזר אדרי , נקראה לפי שם החוברות , שהיו מקובלות בנוער ה'סוקול' ברוסית ( ברוסית : ' פאמיאטקה , ( ' ובה הובאו דברים על תל חי , ביאוגראפיה של תרומפלדור , ציון קצר על דרכי ביתיר , ועוד על מיבנה בית"ר והמישמעת בה , תוכנית כללית של העבודה התרבותית , קיצור של תרגילי סדר , וכן רשימות על הגדודים ועל תולדות הציונות . חומר זה היה בבחינת 'מינימום ' , שנדרש מן החברים ושבו חייבים היו לעמוד אף בבחינות . בציון על דרכי בית"ר הוגדרה בית * ר כהסתדרות ספורטיבית וחינוכית גם יחד , ובלשון פשוטה הוסבר דבר המישמעת הלאומית מתוך התכוונות לרעיון המוניסמ ' ) חד נס , (' שפותח ונוסח רק לאחר מכן . כסיסמה הועלה : 'רצון והכרה לאומית ושרירי זרועות אמיצים התאחדו לבנות את מולדת ישראל' - רוצה לומר שבכוח וברוח תקום ותיבנה המדינה . השאלה של תוכנית העבודה התרבותית בהסתדרות נוער מקומי היתה שאלה מעשית יותר מעק רונית . הקשיים היו דווקא בהשגתם של מדריכים מתאימים ושל חומר סיפרותי לימודי בעברית , ואילו המבקרים החריפים של בית"ר ראו אותת בעיניים של בני הגולה , שבהסתדרויות הנוער שלהם עסקו הרבה הרבה בשיחות , ובמקצת נסתייעו בקריאות מתוך ספרים , וראו בכך עבודה עיונית לימודית למופת .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר