בפתח־תקווה - התחלה בימי מצוקה ורעב

עמוד:129

המרכז בארץ ישראל . ' עם המשתתפים בפגישה נמנה ( לובוצקי - ( אליאב , ומראשי דבריה היה צבי ( יעקבסון ) בן יעקב , שלימים היה מראשי ה'הגנה' בארץ ומפעילי התעופה הראשונים . שץ נטל בה חלק , וכבר הוכיח עצמו על פי אופיו כאיש אידיאולוגיה וכאיש ציבור , המבקש להבטיח את הקשר עם בית"ר שבלאטביה , מצד אחד , ולמנוע הכרעות קיצוניות בתוך עולי בית"ר , מצד שני . בהקדם נעשה גרשון שץ ראש הקבוצה 'מנורה , ' האידיאולוג שלה והרוח החיה שבה , מי שכורך רעיונות ותוכניות בעלייה הבית"רית . בבחירות למרכז 'חה '' ט' נבחר כיו"ר : בן יעקב , ועמו החברים : מנדלביץ , ' כהן ( שהם ההנהלה , ( אביעזר ושץ . קשה להגדיר כיום , אם ה'הוספות' להחלטות הוחלטו בפגישה זו עצמה , ומסתבר , שהוחלטו ל אחריה . לפיהן ניתנה למרכז 'חה"ט' זכות להוציא חברים מבית" ר , ולקבוצה - מן הקבוצה . ועוד , אולי החשוב ביותר : רק ברשות המרכז לאשר הכניסה להסתדרויות פוליטיות בארץ ישראל . יש לשער , שעם כל דביקותם בריביזיוניסם ללא סייג , עלו בדעתם פיקפוקים ביחס לדרך הצה"ר בארץ ישראל , אם כלפי ההנהגה , ואם כלפי ההתארגנות של המחנה בכללו . אומנם כבר מתחילה השתתפו באסיפת הצה"ר בפתח תקווה , ושם נבחרו לוועד המקומי של חמשת החברים , שלושה מחברי 'מנורה . ' אותה אסיפה מקומית נתקיימה בבר בקבוצה . המרכז החדש לחברי הקבוצה הקטנה , שראה עצמו אחראי לכלל העלייה הבית"רית ול סידורה בהתיישבות ביקש להודיע ( 1926 . 8 . 24 ) לריגה — 'היות ובקרוב תתחיל העלייה השנייה החדשה של חברינו' - שהחברים יעמדו על כניסתם לבית עולים , שיעדיפו לרדת ביפו , ובסוד — שלא יגלו אם הביאו עמהם כסף , שהרי העולים הנצרכים מקבלים הלוואות של 3 וחצי 4 - לי" ש כל אחד . במיכתב קודם מחו בכול תוקף , שפנו אליהם באופן רשמי בז'ארגון . במיכתב ארור , 1926 . 8 . 31 ) ועה '' ח : שץ , מנחמוני ) עולה הטענה , שאין בריגה יודעים את 'האלף בית של התיים בארץ , ' שהרי 'קבוצה' היא לא 'חבורה . ' הם ממליצים שיזמינו מן הארץ את העיתונות המקומית , והיא : 'דבר , ' 'הארץ , ' 'הפועל הצעיר , ' ' קונטרס . ' שוב חוזרים על תביעתם לשלות 3-2 בחורות , ו'האחריות עליכם , אם נקבל בחורה או בחורות חוץ' מבית '' ר . כן הם תובעים תקציב , שאם יפוזרו המוסדות השניים — 'המרכז' ( של חה '' ט ) והקבוצה - 'אתם תהיו האשמים . ' בתנאי המקום הקשים ובמתח שחיים בו שליחים מנותקים ממרכזם היו חברי 'המרכז' ערים לכול שמועה , וכך שאלו ( 1926 . 9 . 5 ) לאשר את אמיתות השמועה על הצטרפות בית "' ר ל'החלוץ העולמי' ( והניסוח הוא : 'ה"ט = / בית"ר / נרשמה בהחלוץ העולמי . ( ' בו במיכתב מסרו , שבקרוב יקבלו מהמרכז החקלאי כסף לביניין צריף ושני אוהלים . 'המרכז' היה קנאי ליוקרתה של בית"ר וביקש לשמור בתוקף על כבודו של ה'סימך הבית"רי . ההתארגנות הבית"רית בכללה במקום היה בה בתנאים הכלליים הנתונים כדי להניח את הדעת , אלא שחסרון העבודה הכריע . אנשי הקבוצה החליטו לחרוג ממקומם ולצאת לעבודה למקומות אחרים , אפילו רחוקים . מיוני 1927 החלה הקבוצה לעבור לבניימינה . שם שררה הקדחת , והעבודה היתה בתנאים חמורים - עבודה בביצות כברה : ייבוש בדרך של חפירת תעלות ושל נטיעת איקאליפטוסים , בחולות קיסריה ( כיום : מעגן מיכאל . ( נדרשו הרבה עובדים , אלא שמשום הקדחת הלכו בודדים . קבוצת 'מנורה' החליטה לצאת לשם . « ( 62 אחר בירור עם אורי הרצברג תבעו ממנו את החזרת ה'סימן תוך שלושה ימים . 'הכסף ששילמת בזמנו בריגה לא היה בעד הסימן , אלא בעד זמן השימוש בו ' . בראשית ספטמבר הוצא הרצברנ לפי החלטתם מביתיר . הם תבעו מריגה 'סימנים' לחברים אחרים . ( 63 כל החברים , פרט לאחד , חלו במחלת הקדחת , וברובם

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר