|
|
עמוד:106
אמת אמר בה לעניין האלימות . אומנם אף ביי לינסון השתמש בלשון 'סגור' בפתיחת דבריו ' ) לפני קהל קצת יותר סגור ומיוחד במינו — לפני הנוער התל אביבי , ( ' אלא שברור מתוכם , שאותו עיתונאי חדש בארץ נתכוון כאן למושג האיכס לוסיביות , שהרי היתה האסיפה פומבית , פתוחה לקהל הרחב , ובכללו אף לא צעירים . ביילינסון הירשה לעצמו להורות לז'בוטיגסקי פרק בהילכות נאום , וטען כנגדו , שלא דיבר אל הנוער על דבר הגולה , ושהעיקר הוא 'עבודה ' , ושצריך 'להיות על צד החלש והמדוכא ' , ולא 'על ערכי תרבות ' . לעצה בחוכמת הנאום ודאי לא נזקק רב האמ נים , שראה בכול סדרת נאומיו בערים השונות ובנושאים שונים מיכלול אחד מקיף , ושהניח ללא ספק שאף בני הנוער שנקראו במיוחד כבר שמעו את נאומו הכללי יום קודם בעצרת הגדולה ( בהשתתפותם של רבבה ויותר ) במיגרש ה'מכבי ' , או קראו את תוכנו בעיתון . לדעתו ראה ז'בוטינסקי שקרא לעמוד על מישמר הלאומיות רק שני תפקידים חיוביים לנוער : דיבור עברי , תוצרת הארץ . « משום ראשוניותו כנאום מיוחד אל הנוער בארץ ישראל ראוי הוא לתשומת לב מיוחדת , עם שזמנו קודם לבית '' ר בארץ ישראל . הנאום הובא בנספח לכרך על פי התירשומת של כתב עיתון 'הארץ ' . אומנם עובדה היא , שהרצאתו המקסימה של ז'בוטינסקי , שבא בדברים חדשים אל הנוער בארץ-ישראל , היכתה גלים בלבות , ושלאחריה לא היתה עוד אפשרות להשהות את ייסודה של בית"ר בארץ ימים רבים . בזמן ביקורו בירושלים פנה אל ז'בוטינסקי 'הסניף הספורטיבי של הריביזיוניסטים' בבקשת רשות לקרוא את הסניף על שמו 'זאב / אלא שלא היה מוכן להסכים לכך . « עדיין לא הוכרעה שאלת התארגנותה של תנועה עצמאית . מנחם ארבה שהיה פעיל ב'מכבי ' , סמל לשעבר בגדודים העבריים , מן המטיפים לספורט צבאי שימושי , דיווח ( 1926 . 11 . 26 ) לוועד הצתי' ר , שהסתדרות 'מכבי' הסכימה , שהסקצית של הצהיר תיכנס אליה בתורת גוש מיוחד - בשם 'מכבי הצה"ר / ושהנהלתו הראשית הזמ גית תהא : ארבר , אליעזר אדרי , אברהם ( סא פוז'ניקוב ) / אל חנני , / ירמיהו הלפרן . בוועידה הארצית השלישית של הצה '' ר ( תל אביב , , ( 1926 . 11 . 5 בהשתתפותו של ז'בוטינסקי , הירצה ארבר על 'החינוך הגופני ' , ובהרצאתו אמר : 'אין לקבל את החינוך הגופני במובנו הסתמי , אלא לקשרו עם ההגנה על המולדת . נחוץ על כן לאחד את כל ההסתדרויות למיניהן לגוש אחד , אשר ייכנע למרכז "מכבי , " אשר רק הוא ייתן לזה את הכיוון הנכון ' . ארבר דרש לאחד את כל הסתדרויות הספורט למיניהן לגוש אחד , שהרי אין הספורט בגדר מותרות . 'למי עוד נחוץ כל כך הספורט כמונו היהודים ז הרי מבלי זה לא תהיה לנו אף פעם גם מולדת עברית ' . לפיכך הציע לדרוש שגם בבתי הספר ילמדו תרגילי צבא ותר נילי סדר , 'ובעוד זמן קצר לערוך כינוס של כל הנוער המתעניין בשאלה ולהחל בפעולה נמרצת . ערך רב יש לסידורה של מחלקה ימית ' . 'לתוך התוכנית נכנסים : תרגילי צבא , סיוף , קליעה אל המטרה ועזרה ראשונה ' . 'אם תסכים ההנהלה הציונית להסב את תשומת לבה לשאלה זו - מוטב . ואם לאו - אנו בעצמנו נגשים את תעבו דה הנ"ל בכוחותינו אנו ועל אחריותנו ' . שוסטר ( 44 בדבריו בעניין הדיבור העברי ובעניין תוצרת הארץ ביקש לשבח את פטולת המעטים העירניים בקרב הנוער המת רכזים מסביב ל'גדוד מניני השפה ' ולעודדם . ביילינסון אמר , שבנאומו הזמין ז'בוטינסקי 'את הנוער לזרוק אבנים / בו בז'בוטינסקי , / אם יתפוס אותו בדיבור הלוטזי הארור ברחוב ' . ביילינסון ראה בדבריו בעניין המילזזנזה למען תוצרת היישוב משוס הצעה לסידור סקאנדאלים ושערוריות ( משוס הקושי המעשי לברר מה תוצרת הארץ ומה לא . ( מדבריו ברור . שלא ירד לסוף דעתו של ז'בוטינסקי בעניין הסופראג'יסטיות ושפיכת הדיו לכיסים , ועיקם חוטמו : 'אי תרבותיות ' . ברס אף הוא רמז לרוח דבריו של ז'בוטינםקי בעניין 'שערוריות במידה ובמאקנר . ( 45 עי"דואר היוס , . 1926 . 11 . 1 '
|
|