'השחר' עולה

עמוד:83

נוער ציונימפוצל ומפולג משופע מיפלגות היה הרחוב היהודי בפולין , וברובן מיפלגות ציוניות , מן הקוטב הדתי - ' המיזרחי' - ועד לקוטב השמאלי הקיצוני - ' פועלי ציון שמאל ' . הדיפירנציאציה הציבורית התנהלה לפי קו המיפלגות , ושאלת אירגונו של הנוער שלא לפי הקו המיפלגתי לא באה כלל בחשבון ' . השומר הצעיר' ביססה לה מעמד כהסתדרות נוער סתם , ובמשך שנים עדיין תבעה לעצמה זכות להיות תנועת הנוער היחידה במחנה הציוני בכלל , והיא כבר תקועה ב'עולם המחר הסוציאליסטי ' , ומרוב התלהבות נעורים אינה מסוגלת להתעכב בדרכה , אפילו כשהחלה משמשת תחנת מעבר לנטישת הציונות ולהליכה לזרמים קומוניסטיים מקומיים ובינלאומיים , גלו יים למחצה ומחתרתיים . הסתדרות 'השומר הצעיר' החלה ללכת בדרך מיפלגתית דוגמאתית כבר בשנות העשרים הראשונות , ברם בזכות ראשונותה , עבריותה , קשרה ההדוק עם ההתיישבות בארץ ישראל , עדיין נהנתה מיחס שמתייחסים ל'בן יחיד ' , שאפילו מפונק הוא וסוטה מעט , בחזקת 'בן טובים ' הוא . בזכות ראשונותה זו כבשה 'השומר הצעיר' את מיטב הנוער הלומד בפולין , ובמידה מרובה ביותר — את לב הנוער הלומד בבתי הספר העבריים , שרובי מוריהם היו בני גאליציה , הם עצמם חניכיה לשעבר של הסתדרות 'השומר הצעיר' שם . בשנת 924 ו השתלטה הסתדרות 'השומר הצעיר' בווארשה בטכס נאה , שבו השתתפו מקהלה וחזן . אבל משום סיכסוכי הוועדים — על רקע אישי גרידא — לא ניתן לקיים הנהגה מרכזית ב'השחר ' , כשחברי ועד אחד מתכוונים לארגן את 'ברית השומר ' , כהסתדרות מקבילה במקום ' השחר ' . מרכז הצה '' ר בפאריס , שראה את התפתחות הצה"ר בפולין מתעכבת , ושביקש למסור את הנהלת העניינים במדינה לאישיות מייצגת , הטיל את הראשות על שכמו של המשורר הד '' ר יעקב כהן , ועליו גם הוטל ( נובמבר ( 1925 לחסל את הסיכסוך שבין המרכזים . בביתו נתקיימה התייע צות , שבה הוחלט על ביטול מצב ההתחרות האירגונית . החברים ( בתחום וארשה ) ייכנסו אי שית ל'השחר ' , ושלושה חברים מקבוצת פרלמאן ייכנסו לוועד המרכזי החדש , בראשותו של כהן . ועל כך נערך הסכם . הוועד המרכזי החדש , שעדיין לא נחה דעתו מן עבודת 'השחר' והנהגתה , ייסד שני סניפים של ' ברית הצופים' וכן קיים בית ספר למדריכים . סוכובצ'יצקי ופרלמאן ראו הכרח לעצמם לוותר על המאנדאטים שלהם . החיכוכים יצאו אף החוצה , והשפיעו לרעה אף בסניפים שבערי השדה . בווארשה גופה נתארגנה קבוצה , שקראה לעצמה 'ברית הרצל' ופעלה ברחוב פראנצ'יש קאנסקה , ואף זו ניסתה לפנות לפעולה בערי השדה . תקופת זמן נקראו בשם רב יומרה : 'הס תדרות הציונים הריפורמיסטים '' ברית הרצל , ''' אלא שפעולתה לא נשאה פרי רב , ונשארה מוגבלת לווארשה העיר . בווארשה , כבערים אחרות , נוסדו הקננים בדרך ספונטאנית , וללא יוזמה מגבוה . בערי פולין הקונ גריסאית ידעה האוכלוסייה היהודית מידה יתירה של קנאות , ומקוטב אל קוטב : מ'שלומי אמוני ישראל' ' ) אגודת ישראל ( ' ועד לקומוניסטים . החברים הראשונים ל'השחר' בווארשה היו אנ שי אמונה נלהבת , חסידים דביקים בז'בוטינסקי , מסורים לפעולה ציבורית , אלא שמרוב קנאותם נמנעה הצטרפותם עול כוחות חדשים להנהגה ושל חוגים חדשים מקרב סטודנטים ותלמידים כחברים לבית" ר . איגוצנטריות מצדם של ראשוני הפעילים לא היתה כרוכה בשום טובות הנאה אישיות , וכולה נתבססה על אידיאליסם מלא שתוקפו מתוגבר בנכונות לעמל ולהקרבה עצמית . הנכונות הזריזה לפיצול אירגוני היתה בבחינת ' מכת מדינה' בכלל מוסדות האוכלוסייה היהודית במדינה , ובנוער היהודי בפרט .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר