|
|
עמוד:525
נספח הרצאת זאב ז'בוטינסק י לנוער - באולם הקולנוע 'עדן' , תל אביב , 1926 . 10 . 31 איני יודע אם אוכל למלא את התקווה שהובעה כאן , ואם אוכל להראות לנוער דרך שונה מזו שאני מראה לעצמי . בכלל אין הבדל בין דרך הנוער לדרכם של שאר אישי האומה . אין הבדל בתפקידים . אותו התפקיד לזקן ולצעיר , לסבתא ולנכדה . אך שמח אני כי לבסוף , ממש קודם צאתי את הארץ , אוכל לראות אתכם . קיוויתי , אומנם , לראותכם בראשונה , מייד לבואי . כל ימי עבודתי הציבורית היו מאשימים אותי , שאני מקלקל , שאני מסית ומדיח את הנוער , מקומם אותו נגד הוריו ומחנכיו . ואולי צדקו אלה שאמרו כך . לפני בואי לאולם זה ניסיתי לזכור את כל פגישותי את הנוער , ונזכרתי , שאומנם כן הדבר : תמיד הייתי 'מקלקל' אותו . אלא שזכרתי גם זה , שסוקראטס הגדול דנוהו למיתה על שהיה מקלקל את הנוער ... כל הגדולים , שאין אנו , בני דורנו מגיעים אף לקרסוליהם - גאליליאו , ג'יורדאני ברונו , ביירון , שלי , גאריבאלדי - האשימום rnn שהם מדיחים את הנוער ומעוררים אותו למרד . ובכול זאת , עוד בדרך לארץ ישראל , באונייה / חשבתי , כי בארץ ישראל אמצא אתמוספירה אחרת . שם יש מורים , שאני זוכרם משכבר הימים הרוצים ליצור דור חדש , בעל נפש רחבה ומקיפה , והם ירצו שהדור המתחנך יראה וידע את כל הנעשה בעולם היהודי . ואני , בתור נוסע לארץ ישראל בשם אחת המגמות בתנועה , חשבתי כי יבואו ויאמרו לי : ספר נא גם לנו , בתור פרק בדברי הימינו , מה הם חלומותיך , ותקוותיך מה הן ז תמימות , כמובן , היתה ברעיון זה . אולם חשבתי : הרי מו רים אלה סוף סוף גם אני מקהלם . אומנם בהוראה לא עסקתי , אבל בכול זאת חשבתי : תפקידו הגדול של המורה העברי הוא הפצת הלשון העברית החיה . ובשעה שהייתם עדיין ילדים , תינוקות , הייתי אני ברוסיה במערכה בין אלה שנלחמו להשלטת הלשון העברית במדינה זו . חשבתי , שהמורה העברי יביא שירותי זה בחשבון . במשך השנים האחרונות עסקתי גם בעבודה אחרת . ראיתי , שאין אטלאס עברי . התייעצתי עם פדגוג מומחה וערכנו אטלאס . חשבתי שהמורים יתנוני לבוא אליכם . אולם טעות היתה בידי . גם אני הייתי תלמיד . ובין מורי רובם לא היו מותם , אלא 'פקידי חינוך : ' רק אחד מעשרה היה מורה . גם כאן יש מורה ויש פקיד חינוך . אלה הבינו מייד , שהבאים לארץ ישראל אינם חברים למיק צוע , אלא אנשים זרים ... לכן נכזבה תקוותי . חשבתי , שלא אתראה אתכם . והנה על ידי חלק אחד מן הנוער הארץ ישראלי ניתנה לי ההזדמנות . אמלא את חובתי , אכנע לגורלי ו'אקלקל , ' אסית ואדיח את הנוער . יש אי הבנה אחת בפסיכולוגיה של המחנך , אף בטוב שבהם . בכול דעה תפלה נמצא קורטוב של אמת וקורטוב של טעות . וגם בבחינה זו כך . דעה זו היא , שהנוער צריך להתכונן , ובתור נוער אסור • על פי כתבת 'הארץ / . 1926 . 11 . 3 ; 1926 . 11 . 1 החתימה של הכתב : פ . ברי שאין כאן סטינוגראמה . על ההרצאה ע" עמ י . 105
|
|