התקפה לתכלית ההשתלטות

עמוד:520

אחר שנזרקה - 1933 . 3 . 18 ) עי' פרק סא ) הסיסמה מפיו של בן גוריון במטבע 'ולאדימיר היטלר' החלה להתארגן יותר ויותר לפי הוראות מגבוה ההתקפה על הצה"ר , ובייחוד על בית"ר , הן בארץ והן בחוץ לארץ . כל עם ישראל נהיה חזית אחת לעניין מאבק זה . כל אותה מילחמת יצאה ממקום מרכזי . לנציבות בתל אביב הגיעה הידיעה , ש'השמאל הקים ועדה מרכזת למילחמה בבית"ר . נתקיימו ועידות של שיכבות הבוגרים של כל הסתדרויות הנוער של ארץ ישראל העובדת - שם תיווצר התוכנית השטנית למיל חמה נגדנו' ( פק' הנציבות , . ( 1933 . 5 . 5 הבית"רים נקראו לסדר ולשקט , ושלא להיגרר אתר פרו בוקאציות . מאמץ מילחמתי זה נגד בית"ר נתפשט על פני כל הארץ . מועצת פועלי חיפה קיימה ( 1933 . 4 . 24 ) ישיבה סודית לדיון ב'מיל חמה נגד הפאשיסם העברי המתגבר / ובדומה - כך צריך לשער — נתקיימו דיונים סודיים במקומות אחרים . »« ההתקפה ביוזמתה הרוחנית והמעשית של מפא"י חרגה אל מעבר לגבולות הארץ . ניסיונות להתקפה על ז'בוטינסקי , שהיו לתופעה תדירה מלאחר רצח ארלוזורוב , נעשו כבר בזמן מסעו של ז'בוטינסקי מלאחר מועצת קאטוביץ . כבר ב 1933 . 3 . 25 הופצו עלוני השמצה 'הלאה ההיט לריסם היהודי' לפני האולם , שבו הירצה ז'בוטינסקי , ואף נזרקו פצצות מדמיעות אל אותו אולם בזמן ההרצאה . בפולין , בליטא ובלאטביה הופצו עלילות על בית"ר , שבית"ר בגרמאניה עונדת את צלב הקרס , ושזו כבשה את הקהילה בברלין , ושיש לה קשרים עם הממשלה ועם המישטרה . ° בלאטביה שיתפו כבר אז במערכה הגדולה את הס"ד הנוצרים , שיצאו להתקיף את ' חבריו היהודיים של היטלר' . מתח גדול בא על המחנה הציוני הפעיל , וביקורו של בן גוריון באירופה עשה רבות להעלאתו של מתת זה עד כדי סכנת אלימות ושפיכות דמים . בית" ר שלחה הוראות , שלא לבקר בהרצאותיו של בן גוריון , וכך הורתה אף בריגה . שם נמצא מי שזרק ( 1933 . 4 . 29 ) ביצה על בן גוריון בתחנת הרכבת , והיתה זו הזדמנות לעיתון 'פרימארגך האידי ול'סיבודניה' הרוסי לצאת בהתקפה על בית"ר בלשון שפלה , ולהטיל בבית"ר את הבוץ של 'פאשיסם' ו'היטלריסם . ' היתה זו הזדמנות ( 306 עי' 'המדינה , ' ריגה , 1933 . 6 . 9 ; 5 . 21 - , 5 . 7 ; 4 . 30 , ' דואר היום / . 1933 . 4 . 30 לפני בואו של בן גוריון לריגה פנה הצהיר לציבור שלא להשתתף בקבלת הפנים 'לאות מחאה נגד הסתתו הנבזה . ' כן פנתה הנציבות לביתירים , שישלטו בעצמם . גדולה היתה ההתמרמרות בעקבות מאורעות פסח תרציג . וכד כתבו עליו ' ) המדינה / : ( 1933 . 4 . 30 'בן גוריון כבר זנח מזמן את המאבק האידיאולוגי . הלכסיקון הפוליטי שלו מורכב מגידופים וסילופים מאוסים המסיתים את הנוער 'השמאלי * לפעו לות אלימות . ' י . הל—ן ( ירמיהו הלפרן (? כתב מאמר מעניין בנושא מאורעות תל אביב ' ) המדינה , 1933 . 5 . 4 , ' בשם 'קונסק וונטיות . ( ' ( 307 עי '' ש . עלילות אלו נתפרסמו ב'דבו ' ובעיתוני ה'בונד' וה'פולקיסטים . ' בית'ר , כמו הסתדרויות אחרות , קיבלה חדר בבית הקהילה . עלילה אישית העלילו על דיר האנס אייגר , מפקד קן ברלין , שכאילו עמד בקשר עם המישטרה הגרמאנית והממשלה ההיטלריסטית . מישפטן צעיר היה אותו זמן ועבד בהית המשפט , וככול היהודים האחרים במצבו פוטר . אייגר תבע בירור במישפט כבוד ציוני . מפאריס שלח ( 1933 . 4 . 25 ) הדיר האנס אייגר את הכחשתו ל'דבר , ' שהדפיס ( כיט בניסן תרציג ) דברי עלילה בהעתקה מן ה'פאלקסצייטונג' של ה'בונד' בווארשה . מיכתבו של אייגר נדפס ב'דבר' ביום , 1933 . 5 . 26 ובו הדגיש בלשון חתזשמעית והכחיש שלושה שקרים ; 'שקר הדבר , ' שכבשו מועדון בכוח , שהרי המועדון פתוח לכול האגודות ושרק באחד מאולמותיו השתמשה ביתיר ברישיון מלא , ושב 12 אולמות אחרים פעלו הסתדרויות נוער אחרות . ישקר הדבר , ' שעבד במישטרה כמומחה לענייני יהודים . 'שקר הדבר , ' שענד מעודו את צלב הקרס באיזו צורה שהיא . ' החשד המובע ... כי יחסים ידועים קיימים בין ביתיר בגר מאניה למיפלגת היטלר או לממשלתו קלוט מן האוךר ... לא היה אף שמץ של יחסים , ומשום צד לא נעשה כל ניסיון ליוצרם . ' דיר אייגר הקדים לצאת את גרסאניה , ומייד נכנס לפעולה מרכזית מטעם שילטון בית"ר . מיכתבו של אייגר נדפס ב'דבר' באיחור רב . ועי' 'המדינה' — ( 1933 . 6 . 9 ) הודעתו של דיר אייגר ( מפאריס ) על ה'סקאנדאל' במישרד הא * י בגרמאניה , 'שונאים בנפש' לבית '' ר הדנים דיני נפשות בחלו קת 1000 סרטיפיקאטים מיוחדים . ( 308 על ההתארגנות מן השמאל הציוני כנגד השותפות בחג הספורט השנתי מטעם הקקיל בריגה , משום החולצות החומות — מדים 'היטלראיים' , — עי' 'דבר / . 1933 . 6 . 11 המדים היז מוכרים בלאטביה לפחות חמש שנים , ונושאיהם היו מוכרים כעשר שנים . חלוציותם וליביראליותם ואהבת ישראל שלהם לא היו בספק אף לא רגע אחד . שיתוף הפעולה בכול התחו מים וההופעה האחידה בימי חג ומועד היו שנו מקובלים ביותר .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר