|
|
עמוד:517
חרם והפגנות לפי הוראת ראש בית"ר ששלח ( 1933 . 4 . 23 ) מסטאניסלאבוב ( אותו זמן : גאליציה - פולין ) פירסם השילטון את הפקודה 54 בנידון מילוזמת יהודה וגרמאניה , וקרא למילחמה עקשנית ושיטתית באמצעות מיפעל רב צדדים . בית"ר על כל סניפיה ( באירופה ומחוצה לה ) נצטוותה להתגייס ( עד ה 933 . 6 . 15 ו ) לסידור מישמ רות ( ואם אפשר - בתילבושת ) לפני וזנו יות יהודים , ולחלוקת פתקים בנוסח 'אל תקנה סחורות גרמאניה ' . המישמרות נצטוו להקפיד על מישמעת חמורה ועל נימוס מובהק . 'ככול האפ שר יש להימנע מכול תעמולה בעל פה . אסור להביע את המלה "תרם '' או "בויקוט '' באיזה קשר שהוא ' . במקומות שאפשר נדרשו הבית '' רים אף להעמיד מישמרות לייד חנויות נוצרים . בארץ-ישראל נדרשו הבית '' רים לפעול במיוחד נגד הצגות סרטים גרמאניים . בית"ר נתגייסה לפעולה , וביקשה לגייס לצד הצה"ר קבוצות שונות של אנשי ציבור ומעשה . העבודה המעשית בוצעה בעיקר על ידי הבית"רים בלבד . כרוזים הודבקו בכול ערי הארץ , ובירושלים נערכה אסיפת עם גדולה , שהופרעה ע"י אנשי השמאל . לקריאה לחרם על גרמאניה נענו בהתלהבות מרובה מחבריו תלמידיו של אחימאיר בארץ ישראל , שראו 'קשר אידיאולוגי בין הסוציאליסט המעמדי לבין הסוציאליסט הגיזעי , כשמשותף לשניהם : הדגל האדום , החגא של האחד במאי , וכול האידיאולוגיה המעמדית של הז'ארגון המארכסיסטי' » . מהם יצאו לפעולות מופגנות נגד הקונסוליות הגרמאניות בירושלים וביפו , הורידו דגליהן , פגעו בשלטיהן , ופעולות אלו היה בהן לעורר הדים בציבוריות היהודית בארץ ישראל , ואף בגולה . המישטרה הבריטית חיפשה את האשמים בפגיעה בקונסוליות הגרמאניות ( 301 עי' בפרשת המנוע נגד היםלר . שכסמאן , 'ז'בוטינסקי / ב , 281 ואילו . אין ספק . שז'בוטינסקי הוטעה ביחס לעמדתו של 'חזית העם' כלפי היםלר , כשבא בטענות חריפות על נעיצת סכין בגבו מצד עורכי עיתון זה . העיתון היה ראשון לקריאת מילחמה בהיטלר , ואישיו היו הראשונים לנהל אותה . אותה הטעייה באה לו משום שכמה מלים 'של הבנה' כביכול בעניין עלייתו של היטלר נתפרשו לפי הכלל של 'הבנה = הצדקה ' . קרו בה ופעלו בה ללא הגבלה . היה ברור לז'בוטינסקי , שעלייתו של היטלר יש בה כדי לשנות את כל המערכה היהודית והציונית , ועם התחדשות העבודה האירגונית בה צה"ר , ועם הבטחת שלימותה של בית"ר , ראה במילחמה בהיטלר נושא לפעולה מרכזית בהי קף עולמי . ב 933 . 4 . 7 ו יצא החוק הראשון נגד היהודים , ובמסעו על פני ערי פולין חזר בתוקף על דברים שכתב : 'אם נועד מישטרו של היטלר להתקיים , נחרץ גורלה של היהדות העולמית ' , ועל השקפתו , שלמעשה עומד העם לפני מילת מה גרמאנית יהודית גלובאלית . עלייתו של היטלר חייבה את התעצמותה של המדיניות הציונית במאבקה כנגד שילטונות המאנדאט , ואילו ה » חנה הציוני היה שקוע יתר על המידה בוויכוח פנימי ובמאבק פנימי , ולא היתה עירנותו כלפי חוץ מליאה . תגובה טיבעית נכונה הגיבה בית"ר כשהיפנתה את דעת הקהל אל הסכנות מחוץ , אלא שהדעת לא היתה נתונה . בית"ר לאטביה יצאה בכרוז אל הציבור העברי , והעמידה אותו על האספקט הציוני : ' כנופייתו של היטלר הפסיקה להפגין את האנטישמיות , ועברה במקום זה למילחמת השמדה שיטתית ... מן ההסתערות עבר השונא למילח - מת עמדות ממושכה . גם עלינו להראות אומץ וגבורה ... הממשלה האנגלית הירשתה לפליטים גרמאניים אחדים למצוא מקום מיקלט באנגליה . היא ראויה לתודה . אבל הבזאת נושענו ו אחינו היהודים ... אין אנו צריכים זכות מיקלט בגיטו הווייצ'פלי . אנו דורשים זכות ביית בארץ ישר אל ... אנו דורשים זכות עלייה חופשית בעד כל היהודים לארץ ישראל ... אסור לנו להישקט טרם נפתרה שאלת היהודים בכול היקפה על ידי מלו כה עברית בארץ ישראל ' ) ' . המדינה' . ( 1933 . 4 . 23
|
|