|
|
עמוד:473
כרוז מטעםהנציבות נציבות בית"ר בארץ ישראל יצאה בכרוז מיו - חד 'אל הציבור העברי' להסביר את מאבקו של הפועל הלאומי ללחם ולעבודה בזכות : ' שוב התחילה בכול פינות הארץ התקפה פראית על חברינו החלוצים , פועלי בית"ר והצה"ר . חו ליגאנים מתפרצים , המתכסים בלוזונגים / בסיס - מאות / מזוייפים של "עבודה מאורגנת , " "הגנת ציבור הפועלים , " "גזילת לחם הפועלים" וכר , נלחמים בכוח האגרוף והמקל בחברינו , שחטאם היחיד הוא שהם באו ארצה "לבנות ולהיבנות בה . " פועלי בית '' ר והצה"ר מוכים עד זוב דם והתעלפות על ידי באנדות / כנופיות / מסודרות ומאורגנות במישרדי "מועצת הפועלים" של הסתדרות העובדים " / הכללית . / " בימים שחורים אלה , כאשר מנהיגי הפועלים מנהלים בגלוי הסתה מחפירה נגד חברינו , פועלי תכלת לבן , וחלק ידוע של הציבור האזרתי הל אומי הושפע על ידי סיסמאות השקר ומאמין , שבאמת קרו מיקרים של הפרת שביתות ו" שלילת לחם" מפועלים , אנו פונים בדברי הסברה אל כל הציבור הלאומי , אשר רוצים לבנות את הארץ ולא להתעסק בניסיונות מסופקים ומסוכנים של ביניין הסוציאליסט והקמת "החברה החדשה . " אנו פונים אל ציבור הפועלים , אשר בשמו ועל חשבונו עושים את מעשיהם המגונים הבן גוריו נים והשפרינצאקים למיניהם . מיום שהתחילה עליית חלוצי בית"ר לפני חמש שנים , הרגישו "מנהיגי הפועלים" שהקיץ הקץ על שילטונם הבלתי מוגבל על ציבור הפועלים בארץ , והם התחילו במילחמה נגד בית"ר , אחרי שנוכחו שדברי החנופה שלהם כלפי הבית"רים " הטועים" לא הועילו . בהתנפלויות ובמכות , בכ פר סבא , תל אביב , הרצלייה , חדרה , עכשיו בירושלים . בזה פגשו "המנהיגים" את פועלי בית"ר העולים ארצה לבנות את המולדת , אבל פועלי בית"ר לא ויתרו על זכותם הטיבעית לקבלת עבודה בארץ ישראל . בהתנפלויות ובזרם של שקרים רוצים ... להחניק את תנועת העבודה הלאומית . כי שקר הדבר שפועלינו הם מפירי שביתה . שקר הדבר , שפועלינו שוברים את האירגון , מורידים את שכר העבודה , או מגדילים את שעות העבודה . שקר הדבר , שפועלינו נלחמים בציבור הפועלים . פועלי בית"ר דורשים זכות עבודה במשק העברי מבלי שיבדקו אותם קודם , המאמינים הם בתורת מארכס הקדושה ... פועלי בית"ר מאמינים בתורת הרצל וז'בוטינסקי בלי כל תערובת שהיא ... בהקמת המדינה העברית בארץ-ישראל הגדולה , משני עברי הירדן , ואין כוח שיכריח אותם להת הלשנה על בית"רי , שהגיע לארץ כתייר , וגורש בעקבותיה ( אבגוסט . ( 1932 ההאשמות והטענות נפוצו מהר בתפוצות הגולה , וכך הועבר טווח הוויכוחים , ועמו טווח הסיכסו כים וההתנגשויות , אל המחנה הציוני ואל האוכלוסייה היהודית שמחוץ לארץ ישראל . 'סיכסוך פחמיף בירושלים זכה לפירסום רב , ואין ספק ששימש מיפנה מכריע במאבקו של העובד הלאומי למען זכותו ולמען הכרת זכותו . בעקבות סיכסוך זה יצא ז'בוטינסקי במאמרים חשובים , ובעקבות התגובות הקשות מצד הציבוריות היהודית אנוסים היו ראשי ההסתדרות 'הכללית' לוו - תר על החלטתם הנחושה להיות פוסקים יחידים בתחומי העבודה בארץ . אף מוסדות הציבור ראו עצמם אנוסים להתערב ולהשפיע , כדי למנוע הידרדרות וסכנות יתר . אותו סיכסוך היה על זכותה של פועלת אחת לעבוד בבית החרושת לביסקווי טים 'פרומיך בירושלים , שכיוון שנתקבלה ( התחלת אוקטובר ( 1932 הושבת בית החרושת , ומשבאו חברי אירגון עובדי הצה"ר ובית" ר לעבוד בו , כדי להמשיך בייצור הסדיר , ובלא לפגוע בזכותם של כל העובדים הקודמים לחזור לעבו דתם הקבועה , נפתחה פרשה ארוכה של מעשי אלימות קשים ואכזריים , ובעקבותיה אף מסע של תעמולת חרם על תוצרתו של בית החרושת שהעבודה בו עברית , אבל לא 'הסתדרותית ' .
|
|