|
עמוד:466
ללא הבדל הבסיס הכלכלי הכרוך בתנאי המקום ובאפשרויות העבודה במקום . אומנם אף שיטה זו לא התבססה על תקציב חיצוני קבוע מראש , אלא על כלל ההכנסות לפי מיטב האפשרויות - והן מיקריות - לקבלת ימי עבודה לחברי הפלו גות , ואותו כלל ההכנסות לא ניתן כלל לקובעו מראש , ולא ניתן על פיו לקיים מישטר של קבע במזונות , בשירותים , בנוחיות , ובהשקעות לטווח רחוק . בית" ר כצבא היתה יותר מסיסמה , ועם זאת לא הספיקו הכוחות המעשיים ללכת עד הסוף , ולה קים את גרעינו של הצבא הגדול לעתיד מתוך תנועת בית"ר על סמך קיומו של תקציב בי ת'י'רי - מעין תקציב של מדינה בדרך . לפי זה מובנת פנייתה של הנהלת הפלוגות ( החדשה ) ( 1933 . 5 . 12 ) אל השילטון בבקשה להבטיח הלוואה לפיתוחן של הפלוגות : 'הרכוש שערכו היום כבר מתקרב ל 250 לא"י שייך לתנועה כולה , זאת אומרת לשילטון בתור מוסד מרכזי המנהל את כל ענייני התנועה ... הבית"ריס הנמצאים בפלוגות יוצרים רכוש , שלא יהיה שייך להם באופן ישר , ומובן שאי אפשר לדרוש מהם , שייתנו יותר משבכוחם . לכן תמצאו איזה שהוא מודוס שיאפשר בכול זאת העברה של חלק מהכסף שנמצא ב" אוצר העמל" לאיזה שהוא מוסד באנקאי בארץ ( רצוי לקופת הצה"ר , ( שישתמש בכסף זה אך ורק לשם נתינת הלוואות לפלוגות . ' בו במיכתב הוסבר אף עניין 'גוש הפלוגות' מבחינת מגמתו : 'לפי דעתנו אין שום סתירה בין החלטת כינוס דאנציג בדבר הגיוס ובין ההתפתחות שעברה על הפלוגות ... אין אנו מעוניינים ביצירת גושים משקיים כלכליים של בית"רים , שבהכרח יביאו לקיבוציות בבית" ר . אותה הצורה שישנה היום לפלוגות , שהרכוש הנוצר ושייווצר שייך לתנועה כולה , החלשת המומנט של הדאגה הפרטית , מאפשרת להעביר בחיים את המילחמה עבור הפרינציפים של החלוציות הבית"רית , ואין אנו רואים צורך לשנות את המצב הזה . ' פלוגת חדרה
|
|