|
|
עמוד:461
קשריםעם נציבויות הנהלת הפלוגות נזקקה לקשר ישיר עם הנציבויות , השולחות את חבריהן לארץ ישראל , ואף אושרה זכותה לנהל קשר כזה . ורבים היו נושאי התיכתובת בשאלות העולים והעלייה . הנהלת הפלוגות זירזה את הנציבויות בשליחת עוליהן ללא דיחוי , ולא תמיד יכלו הנציבויות להיענות לבקשה . הנהלת הפלוגות תבעה מהנ ציבויות ביקורת חמורה וקפדנית על העולים , וב עניין זה רבו הטענות . הנהלת הפלוגות נעשתה ללישכת העלייה של בית '' ר , והנציבויות שימשו מישרדים ארץ ישראליים לעולי בית '' ר , מהם העולים בדרך ליגאלית , ומהם העולים בדרך לא ליגאלית . מסודרות בענייני העלייה היו בייחוד הנציבויות של ליטא , רומניה וצ'יכוסלובאקיה . ברומניה הוק מה לישכת עלייה מרכזית בדצמבר 1932 לכול ארבעת הגלילות , בראשותו של שיבר , ואילו הנ ציבות הכללית בראשותו הוקמה רק לאחר חוד שים אחדים . לישכת העלייה , ואחר כך הנציבות , נהגו לערוך בחינות לעולים לפני עלייתם . אף ארבעת החברים שעלו משם באופניים נבחנו לפני מפקד הגליל ברקוביץ — הודיע 1 . 8 ) ו ( 1932 . שיבר . כן הודיע על גזירת הממשלה הרומנית , משום מצב החירום שהוכרז במדינה , שלא למסור דרכונים לילידי שנת , 1911 ושבי ת '' רים מחזיקי סרטיפיקאטים לא יוכלו לצאת לדרך . ביאנואר 1933 הודיע על עלייתו של צבי רוזנבלאט ( עלה כ'פועל' באחת מהאוניות שהו בילו בקר לארץ ישראל . ( ההנהלה הודיעה . 17 ) ( 1933 . 3 לו , שחוץ מהחברים , ששמותיהם נמצאו ברשימה באה גם 'חברה בשם פייגין רבקה ... נכנסה יחד עם כולם לפלוגת כפר סבא ' . אותה ' חברה' באה לאתר מכן לשמש 'עדת מלך' נגד שחורה ' . ( בפלוגות מורגש גם חוסר בסנדלרים , באופים , הבחורות - עובדות בגננות , בישול , משק , תפירה . הבית'רים מהגולה מביטים מל מעלה למטה על המיקצועות האלה , וזה לא רצוי . ( 'הפלוגה צריכה להשתדל למלא עד כמה שאפשר את דרישות שוק העבודה במקום . מובן שמרבית הדרישות היא לפועלים 'שחורים '' , ובייחוד בעבודות חקלאיות ... כאן שיטות העבודה שונות הן מהשיטות בחוץ לארץ — הן יותר מודרניות . חוץ מזה עיקר העבודות החקלאיות הן בפרדסים , שלדאבוננו באירופה אי אפשר ללמוד אותן כדבעי . תנאי העבודה והחיים במושבה עד כמה שזה נוגע לסידורו של העולה החדש הרי בתב המיקרים היא כדלקמן : בזמן הראשון הינו עובד במקומות עבודה שונים ובעבודות שונות ... התאמן בעבודה , הריהו מצליח להסתדר במקום עבודה קבוע ... לבסוף יכול גם לפי רצונו להיכנס בתור חבר לאירגון להתיישבות על אדמת הקרן הקיימת לישראל או אדמה פרטית ' , ובסיכום : ' על כל חבר לעבור עונה אחת של עבודה קשה . אין זה לדעתנו תשוב / משנה לעניין , / אם נמצא במשך הזמן בגדוד הכשרה , או עובד באופן פרטי ' . כך ניתן שיעור של הסבר על המצב ' המיקצועי' בארץ , וזאת שנתיים לאחר כינוס דאנציג . בכלל ההצעות שהועלו בעניין הגיוס עלתה לא אחת ההצעה להקים פלוגה עירונית , שתארגן את תבם הגדול של עולי בית" ר , ולפחות מבין אלה שכבר הסתדרו בעיר בעבודה . 'לנו , לתנועתנו , אין כל יחס מיוחד לגבי העיר . יש והכרחי הוא , כי חבר זה או אחר יישאר לגור דווקא בתל אביב . יש ונימוק בית '' רי הוא המכריע בזה' ' ) איגרת לעולי בית '' ר ' , אבגוסט . ( 1932 אם הצעה זו היתה ' תל אביבית' כמעט במפורש , הרי כמה וכמה הצעות היו ביחס להקמתה של פלוגה בירושלים , שבה יהא שירות עם מידה לא מועטת של רומאנטיקה וסנטימנטים . הצעות שונות באו לגוון את מישטר הפלוגות . בהכרת התנאים , שתבעו רימז חברים , בייחוד משנתמעטה העלייה הלי גאלית , לא ניתן לקיים הצעות הסוטות מן השי טה המרכזית האחת בגיוס .
|
|