|
|
עמוד:448
' אוצר העמל' הצרכים המשקיים של פלוגות העבודה חייבו פעולה גדולה על בסיס פינאנסי שיטתי . אחר כמה ניסיונות ארעי החליט השילטון בסוף 1932 לייסד 'מוסד כספי תמידי לבית"ר' בשם '' אוצר העמל , " שיעשה לביסוסן הכלכלי של פלוגות בי ת * ר ( ושאר הקיבוצים של העובד הלאומי ) בא רץ ישראל , ולימים - אף בשאר צורכי ביתיר . כסכומים ראשונים לצורך ייסוד זה הוקדשו 70 אחוזים של 'מיפעל החנוכה' ' ) תרומת ראש בית"ר ( ' לשנת תרצ"ג , וכך הוחל בהקמת ה'או צר' כמיפעל באנקאי על יסודות מיסחריים , שלא ייתן תמיכות אלא בצורת הלוואות . מרכזו של המיפעל - בפאריס . השילטון תיכנן פעולה קבועה להגדלת הון ה'אוצר' בדרך הפצת מניות . מטרותיו של ה'אוצר' הוגדרו : א ) לתמוך בביניין בתים לצורכיהם הציבוריים של פלוגות העבודה , ב ) לתמוך ברכישת כלים לשיכלול העבודה , ג ) לתמוך במוסדות כלכליים , ציבוריים או תרבותיים לתועלת הפלוגות , ד ) לתמוך בהתיישבות חברי הפלוגות אחר גמר גיוסם ( התיישבות חקלאית או עירונית , קיבוצית או פרטית . ( הפנייה הראשונה של השילטון נשאה תוצאות נאות , ומקנני בית"ר נתקבלו סכומים הגונים למ די כ'דמי חנוכה ' . ראש בית"ר עודד את הפעולה למען 'אוצר העמל' ועשה להשתיתו על בסיס מישפטי וכלכלי ראוי . אף מאמר מיוחד כתב על נושא זה , ומסרו לפירסום בעיתונות . הפלוגות ציפו לעזרה גדולה מצד ה'אוצר' ותבעו הלוואה לצורך בנייתם של צריפים בפלוגות . » ° ( 260 עי' 'איגרת לעולי ביתיר / דצמבר , 1932 ועיי 'חזית העם' . 1933 . 3 . 24 כבר היו ניסיונות להקים 'מיפעל' כספי . כגון קופת בית'ר , קופת בני בית'ר . אף הניסיון החדש לא נתפתח כפי המתוכנן . סופו של המוסד שנתקיים ב'אוצר עממי ' . בירורה המוחלט בפגישת באי כוח הפלוגות , שתתקיים בעוד שבועיים ' . ההנהלה דרשה בתוקף , שכול האינפורמאציה בענייני העלייה תימסר במישרין ליידה . הפלוגות התנגדו לשינוי כולשהו בסטאטוס של הנהלת הפלוגות , וכבר משום כך לא הוגשם השינוי , שהנציבות ציפתה לו , ושה שילטון היה נכון לו . לעצם קיומן והתפתחותן של הפלוגות רבו התקוות בשילטון , בקייץ , 1932 כבר לפני מועצת הנציבים , כשראו חיוב גדול במשקי העזר וביוזמה של הפלוגות ( רוזוב , . ( 1932 . 7 . 11 אותו זמן ראה רוזוב לנגד עיניו רק 'כמה בוגדים' בפלוגות , והרי ' אין זה נורא . התנועה כולה לא ניזקת ביותר ' . ודאי נתכוון לפורשים מן הפלוגות מלאחר הגיוס . ועל 'המצב המשמח בפלוגות' חזר ( 1932 . 12 . 28 ) לובוצקי , שבא להבטיח , שהמיגרעות באירגון העלייה ייעלמו רובן לאחר שיוגשמו פקודות השילטון בדבר 'דרכיות בית"ר ' . על הבית"רים תוטל חובת התייצבות בפני הנציבות והנהלת הפלוגות במשך 48 שעות מזמן שהגיעו אל הנמל . הדר כיות , שתלו בהן תקוות מרובות כל כך , הונהגו , אלא שלא היה בכוחן לסתום את פירצת ההש תמטות במידה יתירה . עם הנהגת הדרכיות ניתן ( 1933 . 3 . 16 ) תוקף יתר לחובת המישמעת ולזכות להוציא משורות בית"ר ( בהסכמת הנציבות ) 'בלי כל תנאים ורחמנות , ומבלי התחשב בדרגת אותם הבית"רים בחוץ לארץ ' . 'אתם חייבים להוציאם ולא "רשאים . " רק אם תוציאו לפועל פקודה זו בכול חומר הדין מבלי להתחשב במומנטים צדדיים , יש לקוות כי נצליח להתאים את אירגון העלייה שלנו להחלטות דאנציג ' . לאחר זמן קצר , משעלתה שוב שאלתם של משתמטים , שוב היר הרו בשילטון בנוגע לאופיין של הפלוגות , ולו בוצקי טען , ( 1933 . 5 . 2 ) שנדמה שההתפתחות המשקית שלהן 'שוללת בהרבה מן הגיוס הבי ת '' רי את מובנו שנקבע בדאנציג ' . השילטון הוסיף לעמוד עקרונית על הוצאתם של המשתמטים משורות בית"ר , אלא שדרש את ביצועה באמצעות הנציבות על ידי הצעתה עול הנהלת הפלוגות . אף הוסבר ( 1933 . 6 . 14 ) להנהלה , קצרת הרוח , שבחינת 120 מיקרים על ידי הנציבות דורשת זמן , 'ויש להזדיין בסבלנות ' .
|
|