|
עמוד:420
מדריךבית"ר הצורך בהדרכתם של המדריכים בשאלות עק רוניות ובשאלות פדגוגיות היה צורך קיים ועומד מתחילת פעילותה של בית" ר . ניסיונות רבים נעשו בסניפים שונים לעמוד בצורך זה , לא רק בדרך המקובלת של אירגונם של קורסים שונים , אלא אף בדרך של פעולה סיפרותית - הוצאת עלו נים , ואף חוברות ( כגון בווארשה ובריגה ) - ברובם לפי שיטת התקצירים של פרקים פרקים במיקצועות שונים , ובייחוד - בתולדות ישראל והציונות ובבעיות הציונות . 'מדריך בית"ר - במה לענייני האידיאולוגיה והחינוך' — היה בו חידוש גדול , וכדברי פרופס 'דבר בזמנו ' . 'המדריך יצא לראשונה בווארשה בספטמבר , 1932 ועורכו אייזיק רמבה הצליח להביא אל דפיו מחיבוריהם של ראש בית"ר ושל קציני השילטון , ראשי הת נועה בארץ ישראל ואישי החינוך שבבית"ר פו לין . החוברות של 'המדריך ' נתנו את שהבטיח העורך ' ) כשמו כן יהיה . מורה דרך למנהלים בעבודתם היום יומית , ( ' ובכלל המאמרים והרשימות היה חומר מנופה ומעולה , הן לחברים הצ עירים והן לחברים הוותיקים . הדיונים האידיאו לוגיים מעטם של ראש בית"ר , ושל יואלסון , לו בוצקי , קפל , גולדשטיין / גורבי / הביאו את הקורא בכיבשונן של הבעיות המרכזיות בציונות ובתנועת הנוער של הציונות הממלכתית . מבין המאמרים היו כמה וכמה שירדו עד לשיתין . מאמרים מארץ ישראל מעטם של אחימאיר , ילין , גוריון , איכר , לבטוב , סטופניקר , הביאו אל הבי ת"רי מסערת הבעיות בחזית הראשונה . מאמריהם של רמבה , פקר , לתר / נהור , / חומסקי העמיקו לדון בשאלות של חינוך . אותם הימים ביקשו במיוחד להבטיח את מקומה ואת תפקידה אית של אורי צבי , אלא שכוחו של השטן היה גדול מששיערו אפילו עמי עולם גיבורים . בגיליון השני ( 1933 . 2 . 19 ) הביא ורדי דברים מפי אחימאיר , 'ראש הסיקריקים ' , 'הקנאי הגדול , אהוב הנוער העברי' על חובתה של כל בית"ר להכשיר את עצמה לעלייה לאלתר , שהרי תפקידי הנוער בשעה זו : 'לנקות את נשמתו מעבודה זרה , ליצור פלוגות למילחמה באנטישמיות . והעיקר : על כל צעיר לזכור , שעל דורו הטילה ההשגחה העליונה להשתתף בהקמת מלכות ישראל ... ללמוד מגאריבאלדי , פילסודסקי , גאנדי , ובייחוד מדי ואלירה ... יש ליצור ציונות ריבולוצ יונית ' . אחימאיר לא הספיק עוד לכתוב הרבה לעיתונות בחוץ לארץ . לאחר חודשים אחדים נכלא , בעקבות העלילה , שכאילו היה שותף לרצח הד" ר ארלוזורוב . בדברי אידיאולוגיה באו בעיתון חברים רבים , ובראשם לובוצקי ויואלסון - העורך . לובוצקי דן בבעיות יסוד הרבה . בגיליון הראשון יצא להסביר את התופעה המיוחדת במינה - בית"ר : 'מעגל קסם הוא : תנועה השואפת ליצירת מדינה , אשר איננה קיימת עדיין , ( וכול טעם קיומה הוא שאיפה זו , ( מנסה להיבנות על יסודות אירגוניים אשר רק במדינה יימצאו ... "אבסורד אובייקטיבי" אינו תמיד גם "אבסורד סובייקטיבי ... " להלכה אין בבית"ר גלות . בית"ר היא חלק של מדינה , שאינה קיימת עדיין ' . במאמרו 'עלייה וציונות' ( 1933 . 3 . 19 ) בירר לובוצקי את שאלת זכותו של היהודי הפשוט , ללא יומרה וללא בקשת זכות , לעלייה . 'מנקודת הראות של הציונות המדינית אין הבדל בין פועל העולה ארצה ישראל ובין סוחר ההופך שם לפרדסן . ההבדל הוא רק בזה , שהראשון הוא בעל אידיאולוגיה מעובדת , סוציאליסטית , בשעה שהשני אין בפיו פראזות אידיאליות , והוא מסתפק בדאגותיו הפרטיות . לשווא כל הוויכוחים עם המחנה "השמאלי" ולשווא כל ההתאמצויות להשפיע על מוסדותיהם , בין שייקראו "הסתד חת העובדים , " בין שייקראו "הסתדרות ציונית . " אין שטח רעיוני משותף לוויכוח ; צריך לקחתם בחשבון , כשם שניקח בחשבון את המוני הרוכ לים היהודים השואפים ארצה ישראל / ... אורי צבי גרינברג
|
|