|
|
עמוד:412
בקו היחס החיוב י למסורת בית"ר היתה מרידה בהווה היהודי , בגיטו , בגלות , אבל לא בהיסטוריה הישראלית , לא במשיחיות היהודית , לא בקידוש השם למען הגאולה , לא במסורת ישראל ולא בתפילת ישראל . בית"ר לא העמידה את עצמה כצד במילחמה של אבות ובנים , אלא ראתה את עצמה הולכת את דרכה עם האבות , ואפילו הכרתם הציונית עדיין מעורפלת . בית"ר מעולם לא ויתרה על האבות , ולא ראתה בהם בני גלות ואבק אדם , אלא אזרחי ציון להלכה - ובהקדם , אף אזרחי ציון למעשה . ודאי היה קשה המאבק בין הבית"רי לאבותיו בבתים של קנאות דתית גלותית ובבתים של התבוללות , אלא שבית" ר ניסתה לגשור גשר אל הדור המתבגר והקשיש , וביקשה ללכת את הדרך עם המוני העם , ללא סייגים של אמונה והשקפות . מעניין ניסיונו של זאב מונקא ' ) המד ריף , ספטמבר ( 1932 לעמוד על מצוות 'כבד את אביך ואת אמך' ולגשור גשר בין השייכות לבית" ר ובין ההורים , אף כשההורים מתנגדים לבית"ר . בהתנגדותו לשיטתו של 'השומר הצעיר' ביטא מונקא את דעתה של בית"ר : 'לא נלך בדרכים הסלולות של הסתדרויות הנוער , שקדמו לנו , ואת תורתם המבוססת על המימרא ' אל תשמע בני אל מוסר אב , ולתורת אם אל אוזן תט" לא נקבל . ' אותה מימרה - פתיחת שירו של דויד שמעוני - היתה מקובלת ביותר ב'השומר הצעיר' . מונקא דחה השקפות על תרבות מיוחדת לנוער , והדגיש , ש'המצווה "כבד את אביך ואת אמך" חלה לא רק על כל יחיד בבית" ר , אלא על כלל התנועה / שיש לשתף את ההורים בעבודת בית"ר , בוועדי ההורים , בחגי גות ובמיפעלים , ו'חלילה לגו לחלל את קדושת הרגשות הדתיים של הורינו . ' ואמנם זו היתה דרכה של בית"ר , שברובי קנניה היו ההורים פעיליהם ושותפיהם במידה זו או זו , מהם חברי הצה"ר , ומהם סתם שוחרי בית"ר . אותו קשר לא ינותק מעם ההורים הוא שדחף כל בית"רי שזכה לעלות לארץ ישראל להקדים ולעשות להעלאת הוריו . משום קשר זה מו עטת היתה הנטייה בבית"ר בארץ ישראל לקבל על עצמה אידיאולוגיה של התיישבות ללא ההורים . מתוך יחס של הוקרה לערכי הדת בישראל , ומתוך רצון להדגיש את המשכיותה של התחייה הממלכתית על בסיס לאומי עברי היסטורי , נהגה בית"ר מימיה הראשונים להזמין את רבני העדה לחגיגותיה ולטכסיה , ובייחוד למסיבות המועד במועדונית . בית"ר לא פסחה על בית הכנסת , ולא אחת נהגו ראשיה לבוא אל העם בזמן תפילתו בדברי התעוררות בבעיות השעה , ברם יותר מזה נהגה בית"ר לערוך בבתי הכנסת טכסים חגיגיים רשמיים , כגון טכסי חנוכת דגל , פתיחות של ועידות , ואזכרות . מאפיינת העובדה , שרב נכבד , מראשי 'המיזרחי' בפולין , כהרב יוחנן מירסקי , שעשה רבות למען החינוך העברי והקים את בית הספר 'תחכמוני' בעירו , זאבלודוב , הקהילה היהודית ההיסטורית , וליידו בי"ס של ערב למען תלמידי בית הספר הממשלתי , ביקש את ייסודו של קן בית"ר בעירו , וכך נהיה במצוותו מנהל ביה"ס קאפוסטין גם מפקד קן בית"ר בעיר . וכשנקרא המנהל לצאת לארבעים יום של אימונים בשירות צבאי , - בקייץ - 1929 הלך הרב אל ביאליסטוק העיר ( 228 עי' פרק טז בספר זה . ( 229 השיר 'אל תשמע בני' לשמעוני הודפס באותיות מקו שטות של סופר סתם בחוברת 'אל על' ' ) השומר הצעיר ' , וארשה , , ( 1922 ועורר מחאה בחוגים רחבים , ואף להטלת חרם בכמה מבתי הכנסת בעיירות פולין . עי' 'ספר השומר הצעיר ' , א , . 53 מדינה ערבית גדולה ... והקומוניסם מוכרת גם לחתור להשמדתו של המקור היחיד להון הבנייה שלנו , מכיוון שיסודו , שורשו ועיקרו - מילחמת המעמדות נגד הבורגאנות . ' דבריו באו לחתוך את דינה של הציונות בלבו של הנוער , והיה בהם לעשות את הציונות רוממה .
|
|