|
|
עמוד:409
השאלה הסוציאלית בית"ר , וכול התנועה הלאומית , ייצגו את ' המצוקה היהודית' ממש . מן הדלים שבעם נתגיי סו המוני בית"ר , כשבני העשירים מתרפסים על חלומות של התבוללות לבנה , או התבוללות אדומה , ומהם נאחזים בחבלי הציונות השמאלית . תנועת 'השומר הצעיר' היתה ברובה תנועה של תלמידי בתי הספר , ואילו תנועת בית"ר שאבה את כוחה בנוער העובד דווקא — כך בארץ ישראל וכך בשאר ארצות . רחוקה היתה בית"ר מעודה מאיבת פועלים , כפי שביקשו אויבים לייחס לה , והוא הדבר בראש בית"ר , אוהב האדם , אוהב העם , שראה להתקשט במליצה 'בורגאני בן בורגאני' דווקא , ועם זאת היו כל מעינותיו נתונים תמיד לחלשים ולנזקקים . בית"ר קבעה מוקדם ומאוחר בתורת הציונות : תחילה מדינת ישראל , ואחר מכן — השקפות על שיטתה הכלכלית של מדינת ישראל , אם סוציאליסטית , ואם לאו . משקבעה את ריבונותה של מדינת ישראל כמשעבדת אליה השקפות דתיות ורוחניות , כלכליות וסוציאליות , לא נתכוונה בית"ר להכחיש את קיומו של מישטר של עוול וחומרה בעולמנו , ולא נתכוונה — ולא יכלה - לטשטש את מהותם של הקשיים הכרוכים במישטר זה לגבי העם והתפתחותו הבריאה . בית"ר ראתה את התפיסה הסוציאליסטית , הדוקטרינארית , ובלא קשר אם צודקת לגופה ואם לאו , כתפיסה שהיא לא רק דרך רחוקה אל הציונות , אלא אף דרך שמרחיקה מן הציונות . בייחוד ראתה את דחיית הציונות בקבלת דרכו של הקומוניסט הקנאי . בבית"ר גופה נמצאו רבים , שדשו במישנה הסוציאלית של עם ישראל , והיו בהם — בייחוד בלאטביה , וכן במקומות אחרים ( כגון קבוצת ' בדרך' בעיר וילנה , ( שהוסיפו להיות קרובים בלבם אל הסתדרות העובדים 'הכללית , ' אף לאחר ניסיונותיו הקשים שנתנסה הפועל הבית'רי והלאומי באותה הסתדרות , אם לא היה מוכן לחיות בה חיי 'אנוס , ' בסוף שנות העשרים ובתחילת שנות השלושים . אף ראש בית"ר לא נח ולא שקט ושאף להגיע לאיזה נוסת חדש של סוציאליות עברית מקורית , המשך למסורת סוציאלית נבואית ותנ"כית . כבר בשנת 1927 כתב ז'בוטינסקי את מאמרו רב החשיבות על 'רעיון היובל' התנ"כי , וכן פיר סם בשנת 932 ו 'פרקים בפילוסופיה הסוציאלית של התנ"ף , ומאמר על 'משבר הפרוליטאריוף בעולם של מיכון , כמי שניבא מראש את ירידת ערכו של הפועל 'השחור' הלא מיקצועי בכלכלה המודרנית . מישנתו הסוציאלית , שבהמשך השנים פיתח אותה , לא היתה חובה על בית"ר , וכפי שכתב בהקדמתו ל'זאמעלבוך פאר בית"רי שער יוגענד' ( שיצא לאור בווארשה מטעם שילטון בית"ר בעזרת הנציבות בתחילת שנת ( 1933 לא היו המאמרים הללו אלא 'ביטוי להש פרק נב שאלה של עקרון ומגמה
|
|