|
|
עמוד:387
אירגון עובדי הצה" רו בית"ר במאבק קשה סלל לו הבית '' רי את דרכו לזכות העבודה ולזכות ההתארגנות שלו . התקיפים והנמ רצים הכריעו את הכף , והוקם ( מאי ( 1930 איר פלוגותוגרעיני פלוגות בתחילת שנת 932 ו רבתה עבודתה של הנהלת הפלוגות מאוד , והעול כולו או רובו גפל על ראשו של גרשון שץ , שלא עמדו לרשותו אמצעים כס פייט כולשהם . תקציב ההוצאות של 100 גיליונות של ה'איגרת' ( עם המישלות ) היה רק 700 מיל 0 . 7 ) של לא"י , ( ואילו 'ההכנסות רחוקות מלכסות את הסכום ' , והכוונה להכנסה מהפצת ה'איגרת ' . בקשר להוצאת החוברת השלישית דובר בתקציב של 0 , 3 הלא . " י פעולת ה'איגרת' בתחילתה היתה פעולתו האישית של שץ , וברובה על חשבונו האישי . ה'איגרת' יכלה לצאת רק משום התנדבותו של יצחק גוריון לעורכת , וכך נתקיימה על בסיס ההתנדבות אף לאחר מכן , ואף כשהוצאה לאור בדפוס . העבודה נעשתה מרובה , משום שבאמת הוקמו ונתייצבו פלוגות אחדות , פעילות , עירניות ותובעניות , וליידן אף נתגבשו כמה וכמה גרעינים של פלוגות . בתחילת 1932 חל שיפור ניכר באפשרויות לקבלת עבודה . שיפור זה הורגש בראש פינה , שבה עבדו החברים בטאבאק מטעם הסינדיקאט , ושבה פתחה הפלוגה מיטבח משותף . עד אותו זמן היו החברים שם אוכלים בבתי האיכרים . כן שופר המצב בפלוגות בכפר סבא , בחדרה , ובנתניה . במקומות הללו קיבלו כבר חלק מפועלי בית '' ר קביעות בעבודתם . בחדרה הוקם המיטבח , והוחל בתיכ נון גינה ובהקמת לול . בנתניה הכינו את כינוס האירגון החקלאי , ( 1932 . 2 . 28 ) שרוב חבריו ביתי' רים . באפריל נתקדמו מאוד בהכנות לקראת ההתיישבות . בינתיים היו חברי האירגון להתיישבות שכירי יום אצל חברת 'הנוטע' ואצל ז'אן פישר בפרדסו . המולדת ו יוסף תרומפלדור ' . אף דוב הרלב במא מרו על העבודה העברית במושבות העלה את פיקפוקיו ביחס לעמדת ההסתדרות 'הכללית' בנושא העבודה הערבית , שעיקרה מילחמה בעבודה זולה ובלתי מאורגנת . על הציפייה הגדולה לכינוס בי" א אדר בראש פינה ניתן ללמוד מדבריו של שץ בחוברת השלישית של ה'איגרת' . ( 1932 . 2 . 25 ) במאמרו יצא שץ לנתח את ההחלטות של השילטון בנוגע לדרכן של הפלוגות , וכמי שרואה אותן כלא נאותות , או כלא מספיקות , ביקש להטיל על הכינוס הקרוב ' להביע את דעתו על המיסגרת הזאת לשילטוף , ו'לתת הגדרה בתרה לאותו המצב החברתי , הכלכלי והפוליטי , שאנחנו נתונים בו ' . חלו שינויים במצב הכללי , ונתברר שיש להיכון 'לפעולות יותר רציניות ' . כמו חוזר אל נוסחם של הימים הראשונים קרא שץ : 'העלייה הבית '' רית איננה קיימת אך ורק בכדי להגדיל במיספר מה את היישוב העברי בארץ , כי תפקידים בית"ריים חלוציים מיוחדים אנו רוצים למלא בארץ . אנחנו ה '' חלו צים '' במובן הרחב של המושג הזה הננו ממלאים אותו התפקיד , שהינהו ברגע הנוכחי החשוב ביותר ... לא יספיק , שהמיסגרת שלנו תכלול בתוכה רק דאגה לסידור יותר טוב של חברינו בעבודה ( עפ"י החלטות השילטון ' . ( ועל שאלות הכינוס דנו משת ראדזינסקי ( כפר סבא ) ואלכסנדר איכר ( ראש פינה . ( ראדזינסקי ביקש לתת את הדעת על מצבם של אלה , שעלו קודם לכינוס דאנציג ומטעמים מישפחתיים וכלכליים לא יוכלו להיכנס לפלוגות , ואילו עניינם הוא באירגון הבית '' רי , שצריך לבוא אף לעזרתם שלהם . במאמרו קרא להתחיל בהקמתם של אירגונים בית"ריים להתיישבות . איכר דרש להפעיל את העולים בתוך בית"ר הארץ ישראלית , שאינה קיימת 'לא בכמות ולא באיכות ' . אף הוא ראה ב'נקודה חקלאית בית"רית' נקודה בית"רית בה"א הידיעה , סמל לחינוך הבית '' רי , וכן תבע להקים פלוגות ביסוד המעלה ובמתולה .
|
|