|
|
עמוד:369
תרומות למען בית"ר השילטון , שנתן את אישורו לאוספי תרומות למען בית"ר בימי חול המועד סוכות ופסח - אוספים שהיו מיועדים בעיקר לקיומה של פעולת ההכשרה החלוצית , ובמקצת אף לקיומה של עבודת הנציבויות , ביקש לפתור אף את שאלת קיומו שלו , באין ההקצבות של קרן תל חי עשויות להספיק לצרכיו . לפיכך הודיע השילטון , ( 1932 . 1 . 24 ) שראש בית"ר יפנה מדי עונה בעניין עריכת אוסף של תרומות לימי חנוכה - ' דמי חנוכה' - לביסוסו החומרי של השילטון , דבר שיהא לכבודה של התנועה . אותה שנה נענו לקריאה 211 קננים מתוך , 620 ואומנם נאסף סכום של 16300 פראנקים . גיליונותיהם של התורמים הגיעו בשני עותקים אל ראש בית '' ר , וראש בית"ר חתם על כל אחד מהם - להחזירם לקננים עורכי המיפעל — ועל רובם אף הוסיף מלים או שורות מלים של דברי איחול ועידוד . השילטון פתח ( 1932 . 6 . 3 ) במשא ומתן עם קרן תל חי בנוגע לפעולה בשביל הקרן ובנוגע לאופן חלוקת קרנות הקרן . השילטון תבע ( 1932 . 6 . 27 ) הקצבה ניכרת לטובת הפלוגות בגליל . כמקור הכנסה לעצמו ניסה השילטון ( 1932 . 1 . 25 ) לעודד מתנות של אוספי בולים ישנים לטובת בית"ר . למען ה'דינר ' הרביזיוניסטי ועידת פראג הגדירה את מחירו של ה'דינר' הצה"רי כעשרה שילינגים אנגליים . ה'דינר' חייבים היו בו אף הבית"רים , מהם חלוצים בהכשרה , מהם מחוסרי עבודה , ומהם דלים . אין תימה , שפרופס ביקש 'הנחה' מיוחדת מהמחיר הקבוע לבית '' רים נזקקים . וכך אנוס היה לפנות ( 1931 . 2 . 18 ) זלמן לוינברג , ממלא מקום נציב לאטביה , בהודעה לוועד הפועל על הקושי לשלם מחירו השלם של ה'דינר ' . אף המיפקדה העליונה התערבה בעניין , וביקשה ( וינה , . 3 . 9 ן ( 193 להתחשב בכך , שרובי החברים הם או תלמידים או מחוסרי עבודה , שקשה להם להוציא מממונם על רכישת 'דינר / וראויים הם להנחה במחירו שהיה גבוה למדי . מתוך התחשבות בנסיבות אף הוסכם ( סוף ו 93 ו ) לתת 'הנחה' של 50 אחוז לבית '' רים באיזור ריגאט , משום שאץ באפשרותם לעמוד במחיר הקבוע ל'דינר ' . פקודה לפעולה ישירה להפצת ה'דינר' הצה"רי ולהשתתפות בבחירות לוועידת הצה"ר שלח השילטון . ( 1932 . 6 . 3 ) צריכה היתה לקיים את שילטון בית"ר על מנגנונו ועל מיפעליו , ובייחוד - לפתח פעולה עניפה בתחום ההכשרה הצבאית . מחוסר אמצעים מספיקים הועברו רוב כספי הקרן לפעולה המדינית , ואילו הפעולות המרכזיות והארציות של בית"ר סבלו דוחק גדול . עם שפשו הוויכוחים החריפים במחנה בקשר לעצמאותה של הפעולה המדינית נעשתה קרן תל חי יותר ויותר נושא של מחלוקת , בצד המחלוקת האירגונית הכללית . המיפקדה העליונה , ואחר — השילטון , דרשו להבטיח לעצמם את סיועה המלא של הקרן , והביעו התמרמרות על הקיצבות הקטנות המתקבלות לאחר זמן . הוועד הפועל , גרוסמאן בלונדון , בא בתלונות על הבית"רים שאינם פעילים , וכך טען ( 1932 . 7 . 27 ) בפנייתו לשילטון בפאריס , בדבר מחאתו של ברץ מארצות הברית בעניין הוצאתם של הבית"רים מפעילות בהצה '' ר ונגד בדר , העושה 'ריבולוציה' בקרן תל חי שם . בית"ר כחלק מן ברית הצה"ר היתה מעוניינת בהפצת השקלים של ההסתדרות הציונית , כל זמן שברית הצה"ר מהווה חלק בהסתדרות הציונית . עם זאת לא ראתה את פעולת השקל כפעולה בית"רית ישירה , אלא כפעולה צה"רית גרידא . דבר זה הדגיש ( מארס ( 1932 השילטון במיוחד , כשהסביר שאין בית"ר שולחת במישרין חברים לוועדות השקל המקומיות , אלא באמצעותם של ועדי הצה"ר דווקא .
|
|