|
|
עמוד:345
' ג ' נטלמן אגרימנט' עדיין לא נקבעו סדרי פעולתו של המוסד החדש - השילטון - וכבר בא ( 1931 . 4 . 21 ) דיסנצ'יק מריגה להודיע לוועד הפועל של הצה"ר בלונדון בעניין אישור החוזה , שהציעה הוועידה העולמית הרביעית של ברית הצה"ר בפראג , ולעמוד במיוחד על החלטתו של כינוס דאנציג בנידון להוצאת חברי בית" ר מהצה"ר 1 ' ראש בית" ר ושילטון בית" ר מודיעים , שהכינוס העולמי הראשון לבית" ר קיבל בנידון לסעיף 2 של החוזה החלטה כדלהלן , שתשמש כיוון להג שמת הסעיף : '' הכינוס העולמי לבית"ר מחליט , כי בטרם תחליט הצה"ר על הוצאת אחד מחבריה , שהוא בית"רי , תתקשר ותבוא לידי הסכם בעניין עם המפקד הישיר של הבית"רי העומד להוצאה . " מנקודת ראות פורמאלית החלטה זו היא תוספת לחוזה ' . כבר במאי 1931 פנה הוועד הפועל בקובלנה על בית" ר , שלא פעלו חבריה כשורה בכך , שהצביעו - כביכול - לפי פקודה בוועידת הצה"ר בגא ליציה . ' ההסכם הג'נטלמני' נערך ב , 1931 . 6 . 19 על פי ההחלטות של ועידת פראג , אלא שבכך לא נסתיים הוויכוח האירגוני הפנימי . ויכוח זה נתעורר מחדש ובקצף הרבה אחר הקונגרס הציוני השיבעה עשר בבאזל ( יולי , ( 1931 זה 'הניסיון האחרון' לפי ז'בו טינסקי , ניסיון שהצליח רק להעביר את חיים וייצמאן מנשיאותו , ושלא הצליח להביא שינוי ערכץ ומערכות בהסתדרות הציונית גופה . סוקו לוב , שנבחר לנשיא , לא היה אלא תלמידו של וייצמאן , וכשהרב דיבר — בוועד הפועל הציוני ( ברלין , 930 . 8 . 27 ו ) - שאין תוכנית באזל מדברת במדינה עברית , החרה החזיק אחריו התלמיד והכריז : 'מדינה יהודית אינה מהווה חלק מתוכ ניתה המעשית של הציונות . ' בקונגרס שוב לא נתקבלה הגדרה גלויה על מטרת הציונות , מחוסר כוח להחליט ואף מחוסר רצון להחליט . בקונגרס קובע זה טען וייצמאן בגילוי לבבו : 'איני מתייחס ברצון ואינני מבין את הדרישה בנוגע לרוב יהודי . לשם התפתחותו של ציביליסאציה והתרבות העברית אין צורך ברוב ... למה לנו לבוא בדרישה שיש בה רק כדי לעשות רושם פרובוקאציוני . ' ובו בקונגרס חזר בן גוריון על נוסחת הפלאים של הפשרה הלאומית ההיסטורית : 'לא נשלים ולא נסכים עם השלטת קיבוץ אחד בארץ על מישנהו , לא עכשיו ולא בעתיד . אין אנו מקבלים את הנוסחה של מדינת היהודים המכוונת לשיל טון היהודים על תושבי הארץ הערבים . ' אומנם נתקבלה בקונגרס החלטה סתמית ביותר : 'הציו נות היא תנועת החירות הלאומית של עם ישראל . הציונות עומדת עמידה גמורה על מטרותיה , שהונחו בפרוגראמה הבאזילאית — פיתרון שאלת היהודים , ' אלא שפירושה בתנאים הנתונים ובהר כבה של ההנהלה החדשה היה חדמשמעי למדי . ד"ר ארלוזורוב לא היסס לאחר שנה ( 1932 . 12 . 7 ) פרק מדי חס י הצה"ר בית"ר על רקע הוויכוח בשאלת ההסתדרות הציונית
|
|