|
עמוד:344
העבודה , אלא אף בחטיבה האירגונית , משום הצןר _ לתןז מ 0 ) 7 נפרד לפעולה הנושאת עליה נהוגה בארץ ישראל לתת תארים של שרי מאה וחמישים ועשרה , תארים שאינם צמודים לתפ קידים מעשיים מוגדרים בגדוד , שיטה שבדומה לה נתכוון להנהיג בן שם בפולין בסמוך לפגישה העולמית בווארשה , ולא היתה מקובלת כלל בבית"ר שמחוץ לארץ ישראל'י . " אופי חינוכי . שיטת כינוס דאנציג לעניין זה דומה שלא הגיעה כלל למידה של ביצוע אלא במקו מות מעטים , וכך בטלה השיטה מאליה . מלאחר כינוס דאנציג בטלה השיטה , שהיתה ( 189 הכינוס העולמי הראשון בדאנציג עורר עניין רב בתנו עה כולה , ועיתונות הצהיר הקדישה לו מקום ניכר . ז'בוטינסקי עשה לפירםומו המוקדם של הכינוס במאמרו הגדול על 'ועידת ביתיר ' ) היצירה המשובחת ביותר של הציונות . ( ' טי' העם / , 1931 . 5 . 4 ומאמר מרדכי כץ , ' ) 1931 . 5 . 20 שפע כוחות מחוננים נתגלו בוועידה ... שפע כוחות אינטליגנטים מזהירים ... מנהיגים לעתיד . כאן שלטה האמונה הכבירה בשיחרור היהודי המלא והנכונות להילחם בעד השיחרור הזה . כל מה שנעשה בתנועה נשא טליו חותם של אחריות . ( ' . 1931 . 4 . 22—21 ועי '' ש : . 1931 . 4 . 28 וכן מאמר קלארמאן , צירים ואורחים מארצות אירופה בכינוס בית '' ר , דאנציג , 1931
|

|