|
עמוד:335
השופט יעסוק בעול ענייני הפרות של שלום בין חברים , תלונות מצד חברים על מפקדים , תלונות של זרים על חברים , וכיו"ב . שופט בית"ר ישמש בו בזמן אף החוקר הראשי בכול השאלות שיובאו לעיונו ולטיפולו . ראש בית"ר ביקש במיוחד להעיר , שאין השופט מוסד של בוררות , אלא מוסד לביקורת , מוסד עצמי ומכריע . עניין חשוב במיוחד , שדחיפותו הורגשה כבר אז , וחריפותו לא פגה במשך שנים לאחר מכן , נדון בעקיפין בהרצאתו של דיסנצ'יק , והוא עניין הזיקה שבין הבית"רי המבוגר , שסיים הכשרותיו , הפעיל אף בתנועה המדינית במידה זו או זו , ויש לו יחס וקשר רצוף ומתמיד אל תנועת הנעורים שלו , ואינו מוכן , ואולי אינו צריך , להי נתק ממנה . ההצעה אישרה את הצורך בקיומה של דרגה ד , ' היא דרגת האוצרון , ועמה היתה קשורה הצעת החוזה , שהוצע בוועידה העולמית הרביעית של הצה"ר בפראג ( אבגוסט ( 1930 / עיין לעיל , / לצורך קביעת היחסים הרשמיים שבין הצה"ר לבין בית"ר . השאלה אינה רק שאלה בין הסתדתתית , אלא נוגעת אף לחבר היחיד , הפועל בשתי החטיבות , וכרוך בה סבך , והוא בשאלת מישנה : השפעתה של הפסקת פעילותו וחבירותו בחטיבה אחת על זכות פעי לותו וחבירותו בחטיבה השנייה . דיסנצ'יק הציע להוסיף על החוזה תוספת , שבית"רי - חבר הצה"ר - עלול להיות מוצא מן הצה"ר , רק לאחר התייעצות והסכם עם מפקדו של אותו בית"רי , שאם לא כן 'יוכלו להוציא מבית"ר בדרך של גירוש את כל הבית"רים מהצה"ר , אם בגירושם תרצה הצה"ר . ' כבר התעכבנו - בפרק אחר — על הוויכוח האירגוני בהצה"ר , ולאורו ניתן להבין את ההנחה ההיפותיטית , או החשש ההיפותיטי , שהעלה המרצה בסוף דבריו ; ואילו המרצה לא העלה לדיון את האפשרות השנייה , שהמוצאים מבית"ר עלולים להפריע לבית"ר בתורת חברי הצה"ר ובייחוד אם יהיו מהפעילים שבה . ודומה הדבר , שאם לא היו דבריו דו סיטריים , הרי משום ההנחה המוקדמת , שבית" ר עשויה להרחיק חברים מנימוקים של הפרת מישמעת , ואין בהפרה כגון זו לחייב את הרחקתם משורותיה של מיפלגה רחבה , כגון הצה"ר . בתיי המעשה היתה שאלת התאמת החבירות דו סיטרית דווקא . " « סעיפיו של התקנון האירגוני עוררו רבים מהצירים להשיג השגות ולהעיר הערות . פ רו פ ס העיר , שלא תיתכן ועידה , שבה ישתתפו כל מפקדי הסניפים המקומיים ובאי כוח מכול סניף וסניף מקומי , שלפי זה יהיו חבריה בסניפים הארציים הגדולים מאות הרבה . כן התנגד לעק רון של מינוי מפקדים מקומיים , משום הטעם המעשי שאין המיפקדה הראשית מכירה מי ומי הוא הראוי ביותר למינוי זה . מכאן הצעתו , שמיפקדתו של קן תיבחר על ידי חברי הדרגה ג' ותקבל את אישורה של המיפקדה הראשית . כמוהו הציע אף ואסרמאן ( לאטביה , ( שהרי התקנון המוצע 'ניתן להגשמה עם מלאכים , ולא עם בשר ודם פשוטים . ' וכמוהו אף ל ו י נ ב ר ג : 'אל נעשה מחברינו '' פסלים ... " אנו ממיתים את היוזמה הפרטית של החברים . ' עמנואל ק ל י י נ מ א ן ( פולין ) העיר , שלא ייתכן ליצור יחידות צבאיות לחוד וקבוצות לעבודה תרבותית לחוד . אדרי ( ארץ ישראל ) ביקש להבדיל בין חברים לבין טירונים , שזה מקרוב באו . כן ביקש לשמור על שלושה סוגי חברים , כדרך הצבא : קצינים , ( שחולקים להם כבוד , ( סמלים , פרטים ( שהם כחיילים , ( והתנגד לחלוקת גדודים , שבהם חברים מכול הדרגות : 'אין אפשרות , לא טכנית ולא חינוכית , לנהל גדודים של חברים בגילים שונים גם יחד \' כן הציע לקרוא ליחידה הקטנה בשם 'צרור , ' כנהוג בארץ ישראל , ולא 'כיתה . ' אף טריגר ( פולין ) הציע , שלא לקבל חברים חדשים לדרגה ג . ' ( 186 מיקרה בולט כזה ניתן לנו בפרשת שמואל שטיין מביא ליסטוק . השאלה נתעוררה למעשה אף בסיקרים רבים , כש בית'ריס הלכו לפעול ב'מסז ה , ' ב'רודי גל / וכיו'ב .
|
|