|
|
עמוד:331
שלוש הכשרות בימי ראשית התארגנותה של בית" ר בלאטביה הוטבע המטבע של 'שלוש הכשרות' לבית"רי . על כל אחת מן השלוש באו הרצאות בכינוס . לנה ל י ב ר ט א ל ביקשה בהרצאתה על דרכי החינוך ועל ההכשרה הרוחנית לרומם את ערכו היא אותה החלוצה הטובה כחברתה העובדת בארץ ' . ראש בית"ר סיכם את דבריו : 'אל נא נפקד פקודות , אם כבר רואים מראש , שלא כל הבית"רים יוכלו למלא את הפקודה ' . כזה היה המצב האובייקטיבי בזמן ההוא , ולפיכך הפטיר ראש בית"ר ואמר : 'לא נוח לי הדבר , שבעקרו נותינו יהיה סעיף חשוב , הזקוק לפירושים , שבלעדיהם לא נבין אותו ' . על מסקנתו של ראש בית"ר מצא לו הזדמנות לחזור ירמיהו הלפרן מנקודת ראות אופיה הצבאי של בית"ר : עלייה בדרך של פקודה . קרוב אליו היה אלכסנדר רייטר ( גרמאניה , ( שחייב 'חינוך צבאי הגיוני ' , ולא עוד אלא שהעלה את הצורך בתיכנון מיפעל הביניין , ודומה שהאמין באפשרות של תיכנון העלייה מיסודה : 'לבית" ר יש התפקיד הקולקטיבי לבנות את המדינה היהודית : אינפילטראציה אנארכית מזיקה לביניין ולהתפתחותו . אל נא נכניס בשורותינו את שיטת וייצמאן החסרה כל תוכנית . הננו זקוקים ל"תיכ נון המשק , " עלינו ללמוד ולחכות ' . שוב יצאו להדגיש את 'הצד השני של המטבע ' , את צדו המעשי . יוסף גולדשטיין / מדבי / ( אוסטריה ) ציין , שלדעתו לא כל יהודי צעיר יכול להיות בית"רי , ו'בית"ר אינה צריכה להיות דווקא תנועה המונית ' . 'לובוצקי מתנגד לכך , שהבית" רי שלא יוכל לעלות , אף לא יוכל להיות בית"רי לפי עקרונותינו . ברם צריך להשאיר בידינו אמצעים להשפעה מוסרית על החבר למען יעלה . ' ... עירעור גדול על ההשקפה , שצב איותה של בית"ר היא אב ההנחה למסקנה , שלא לפרש את חובת העלייה בתורת עקרון בית"די , עירער אליעזר אדרי ( ארץ ישראל ) בלשון פשוטה : 'החזית למילחמה נמצאת בארץ . כלום נוכל לגייס , למשל , בית"רים מפולין למילחמה כנגד אנגליה או צרפת ? אם נוציא מעקרונותינו את הסעיף על דבר העלייה המחייבת , מה יהא ההבדל בין בית"רי לבין ריביזיוני ' . ? ובצדק ראה להעיר פריד מ אן ( פולין : ( 'מהוויכוח אפשר לקבל רושם , כאילו הננו נגד עלייה מחייבת . רושם זה אינו נכון / אלא שקשה לקבל את הדעה , שאין לדבר בה עכשיו , ו'שכשתבוא פקודה מתאימה - נעלה ' . קושי זה , דוחק זה , ספק אם יישבו המסיימים את הוויכוח . מרדכי כץ ( ליטא ) ביקש להגדיר כך : 'מהות בית"ר נקבעה על ידי המטרות הסופיות , שהציונות מטילה על מגשימיה . יכול להיות , שבתקופת עלייה המונית תהא העלייה הבית"רית מחייבת . ויכול להיות מצב כזה , שנצטרך - תיאורטית - להוציא בית"רים מארץ ישראל ולהביאם לגולה ' . והיה מעין זה אף סיכומו של י ו א ל ס ו ן ( מיפקדה עליונה : ( 'חוץ ממטרותינו הסופיות אין דברים קדושים בבית"ר . כל מה שמחוץ למטרה הוא רק אמצעי להשגתה . הבית"רים מלאטביה דור שים עלייה מחייבת כתשובה לסיסמה : '' הננו צריכים לבנות . " אבל בית" ר אינה בונה , ולא תבנה את ארץ ישראל , אלא העם כולו יבנה את מדינתנו . לפי רעיונו של תרומפלדור - הנוער הוא הכלי בשעת העלייה ההמונית , אבל כיום אין לנו עלייה המונית . חלוצים יכולים להיות , אם יש צבא , ואם אין צבא נעשים הם לארפתקנים . העלייה הבית"רית צריכה להיות תוכניתית , לפי פקודות השילטון , ועכשיו עלינו להתכונן לגיוס . כיום שוררת בבית"ר לא עלייה מחייבת , אלא עלייה עיוורת ' . את הדוחק על כל סבכיו לא היתה פותרת אף הצעה לתת פקודות עיכוב של עלייה , במיקרים מיוחדים , או רישיו נות לדחיית עלייה .
|
|