|
|
עמוד:329
לייה אין היא עניינו הפרטי של כל חבר וחבר . ולפיכך לא נסמוך על דעתו הפרטית של החבר לעניין עלייתו לכשירצה . אולי נהא זקוקים לו לפני שיגמור את הכשרתו ' . שץ אף העיר , שלפי התנ אים השוררים , אף מאה בית"רים הם בחזקת כוח גדול בארץ ישראל . נוסחה מורכבת ביקש לנסח ירמיהו הלפרן ( ארץ ישראל , ( שמשום המירוץ כנגד הזמן איננו רשאים לעכב את עלייתם של הבית '' רים . 'העם הערבי קם לתחייה הודות לעלייתם של היהודים ' , ורעיון אמיתי זה הביע אף מצדו השני , מצדו היהודי : 'כאן מדברים כאילו היו יכולים לחכות להגשמת הציונות , הלא זה אופייה של הציונות הרשמית ' . מצד אחר , אף הוא מסויג כולשהו , כשביקש לתת לעלייה בתנאים הספוראדיים איזו גושפנקה רשמית , ואפילו בצורה של פקודה מגבוה r 'אין אנו צריכים לתת לעלות לכול הרוצה , אלא לפי פקודה ... לעלייה הבית"רית יש תפקידים מיוחדים , כגון ההתיישבות בעבר הירדן . לתפקידים חשובים כל כך נחוצים אנשים מובחר מן המובחר ' . כנגד דברי הלפרן , ובו בזמן אף כנגד דברי לובוצקי , העלה דיס נ צ' י ק ( מיפקדה עליונה ) את זיכרה של הקונצפציה הציונית הבסיסית על צרת היהודים , ושהפיתתן היחיד לצרת היהודים ולסכנת שמד היהדות בגולה הוא בארץ ישראל . ' אם אנו מאמינים בעלייה המונית , בעלייתם של יהודים "מכול השנה , " שיעלו רק בעקב כוח הדחף של צרת היהודים , לא נשכח , שאף הבית" ריס , כלומר יהודים צעירים , אף הם סובלים וכורעים תחת העול של צרת היהודים , ונתחנכו בהכרה , שבביניין המדינה נמצא את פיתרון שאלת היהודים . יעלו לארץ בלא חיוב אידיאולוגי ' . דומה הדבר , שדיסנצ'יק , שנמנע מלבקש נוס חאות כוללות , ניסח את מגמתה של התנועה . ברם הוויכוח החם , שנתעורר מסביב לדברי לו בוצקי על העלייה שהיא זכות , עדיין לא תם . הוויכוח נמשך בישיבה נוספת של הכינוס , שבה היטיב להבחין יוסף קלארמאן ( פולין , ( שבכוחו של החינוך הבית"רי , המקשר כל חבר אורגאנית עם ארץ ישראל , יעלה כל בית '' רי לארץ בלא חובה אידיאולוגית . רוצה לומר שאומ נם העלייה עליית זכות היא . עם זאת נשאלת השאלה : 'כלום יש מקום בבית '' ר לחברים , שיש להם אפשרות של עלייה , ואין הם משתמשים בה ז ' . לובוצקי ראה את עצמו חייב להשיב מייד על שאלת אתגר זו , תוך כדי חזרה על העקרון שהציע , שהעלייה - אין היא חובה דווקא . תשובתו הוסיפה להתנהל לפי שיטתו , שהחברים זכותם להחליט , לעלות או לא לעלות . שכן קבע : ' במיקרה , שהחבר מוכשר לעלייה , ומוצאים לנחוץ שיעלה , חובתו לעלות לפי פקודת השילטוך . אלא שלעניין קיומה של פקודה , אם תינתן , ולא הוגדרה הוודאות שבמתן פקודה כוללת או קבועה , הרי כולי עלמא לא פליגי . תנא דמסייע ללובוצקי , שביקש לראות קודם כל את היחיד הבית '' רי , אפילו בעניין כגון העלייה לארץ , נמצא לו ב ל ו י נ ס ו ן ( לאטביה , ( שהתנגד לדעה , שחדרה לשורות בית" ר , וכוונתו קודם כל לשורות בית" ר לאטביה , שרק העולים הם בית"רים במאה אחוזים . הוא בא בסיסמאות , בחינת מודולאציות לתיסה של לובוצקי 'העלייה היא זכות ' . מסיסמאותיו : 'העלייה לארץ היא אושר , ולא קורבן ' , ועוד : 'את המדינה העברית הננו בונים בכול קצווי תבל , והמסוגלים לעבוד בביניין בארץ גופה - יעלו ' . הדברים הללו כמו דברי לובוצקי , ודאי היה תוקפם האידיאי והמוסרי מלא לגבי כל אלה , שלא ניתן להם בדרך הרגילה להגיע לארץ , וללא ספק היו תולדה של השקפה , שכול העם כולו בונה את ארץ ישראל , מעין ואריאציה להשקפה הצה"רית , שכול העם בציון בונה את המולדת . בהתאם לעמדתה הקובעת של בית '' ר לאטביה הביע בוויכוח אברהם ו א ס ר מ א ן את ספיקו , אם אומנם יעלה בידי בית"ר לחנך דור , שייסע לארץ ישראל בלא חובת העלייה , ורק בעקב אריה זיסנצייק
|
|