|
|
עמוד:325
לישיבת הפתיחה באולם המקושט באו אורחים נכבדים לברך , ובכללם שני הרבנים , הרב סגלו ביץ , ' בשם הסתדרות 'המיזרחי / והרב אברהם חן , רב צופוט . במרכזה של הפתיחה עמד נאומו המותח של ראש בית"ר , שהיו בו רמזים אל העבר הקרוב ואל העתיד הרחוק . נביא מתוכו ( לפי הפרוטוקול שאינו סטינוגראמה ) : 18 » ' בית"ר נולדה ברגע מר וקשה . לפני שש שנים עבה עלינו ימים קשים . למעופו של הרצל לא היה אף זכר . נפוצו התקוות המשיחיות שלאחרי הצהרת באלפור . אז התחילה המגמה להתאים את הציונות לחיכם של מחנות שונים . ומובן , כי אם רוצים להתאים דבר עצמאי לרות זר , הוא מאבד את תוכנו . בראשונה השמיטו את המושג "מדינה עברית , " וכאשר החלו בעבודה "מעשית" של התיישבות הכריזו על הסיסמה , שדרושה לנו לא כמות אלא איכות , כי בארץ ישראל צריכים להיות אנשים יפים , טובים ומוסריים . הכול אפשר להלביש בבגדים יפים . אף כאן מצאו מסווה של מלים יפות לעניין מכוער . האומנם יתואר , שאפשר ( 185 דיוני הכינוס בדאנצינ פורסמו בחוברת בדפוס בהוצאת השילסון , פאריס , יולי . 1931 בעיקר על פיה הובאו המובאות . אין הפרוטוקול בגדר סטינוגראמה , אלא כתב שנערך על פי רשימות שהוכנו בידי חברי המזכירות : דיליון ( ליטא , ( בלנקנפלד / ברקאי / ( לאטביה , ( צדיק ( גרמאניה , ( ונערכו בידי ראש הפרוטוקול יואלסון . חלק גדול מן הדברים נאמר בכינוס שלא בלשון העברית . בין המברכים את הכינוס . ד * ר פאביאן בשם הקהילה , דיר לאנדוי בשם ההסתדרות הציונית , מרינובסקי בשם הצהיר דאנציג , דיר יעקב כהן בשם הצהיר פ ולין , דיר בלילובסקי בשם הצהיר גרמאניה , ד'ר בן שם בשם קרן תל חי פולין , ובכתב — מאיר גרוסמאן . לענות להמונים המדוכאים של עמנו בדורשם מבוא לארץ : "לא יפים אתם די צורככם * ז . והנה מחלקים את העם היהודי לשני סוגים : הראשון '' — יפי הנפש * — שייגאל , השני — הסובל , שלא כדאי לגאלו . לא תוכל בעל נפש צעירה להתלהב למען אידיאה כזו . וטיבעי הוא , שהנוער נעלם משורות הציונות . אפס , חלק אחד של הנוער הציוני חיבר תפיסה ציונית זו , בתוכן סוציאלי אחר . הוא המציא בזה מין "אמאלגאם , " ואולי "שעטנז . ' שעטנז : בד - טוב , צמר - טוב , אבל שניהם יחד : רעים . מדוע ז זהו סוד , שלא אוכל לבארו . מסתפק אני באמת הפשוטה : אל תערבבו שני דברים טובים . הרחוב הזר עשיר ממנו . והנה מביטים צעירינו דרך החלון ורואים את שלל ציבעי הדגלים היפים ושומעים את המוסיקה המשכרת הזרה ומתפעלים . הם פותחים את האשנב , פונים החוצה בראשם , בגופם , וצועקים : "אנחנו אתכם , " עד אשר , אהה - הם נופלים החוצה ... גם זו התבו ללות . גם ההתבוללות השכיחה ראשיתה ב"אמ אלגאם . " ואולי הגענו בימינו עד לידי מין משונה של נאציונאל אסימילאציה . בתורת מחאה נגד זה נולדה בית" ר . אין לנו צורך ב"אמאלגאם . " יש לנו אידיאל שלם משלנו , ואם גם קטן הינהו . כל חיינו , כל רגשותינו , חיים אנו אך ורק למען אידיאל זה - ככה מבין אני את תנועת בית"ר . ' ראש בית"ר פתח בהדגשת מהותו של ה'מוניסם / הודעות הצירים לכינוס ( מאוספי ב'א ברקאי ואליהו גלעזר )
|
|