|
|
עמוד:276
העולים ובית '' רבארץ ישראל . העלאת נשק פרטי כן נתהדקו מאוד הקשרים עם הארץ . אחר מאורעות תרפ"ט הבריקה קבוצת בניימינה וביק שה עזרה כספית לרכישת נשק , ושלחו לה 21 . 5 לי"ש . ( 1929 . 9 . 1 ) לאחר מכן ( 1930 . 9 . 10 ) נערך דיון רחב במיפקדה הארצית בשאלות ארץ ישר אליות : ' זליקוביץ : ' צריך לעשות סדר עם כלי הזיץ של העולים . או שכולם יקחו עמהם כלי זיץ , או שאסור יהיה לקחת אף לאחד . אני מציע לאסור לעולים לקחת עמהם כלי זיץ , כי אם יחטפו את מישהו - יאבד רשות הכניסה לארץ ולעולם . יואלסון : אבל מצד אחר , כל אקדח שמכניסים אותו לארץ ישראל מועיל הוא . לכן דרוש לתת לעולים חופש ידיים בענין זה . דרוש להודיע על דבר הסכנה , והרוצה ייקח על אחריותו הוא . זליקוביץ : ' עלינו לדעת מה חושב כל חבר לעשות בארץ ישראל . יש חברים , למשל ב ,. שאינה יודעת ברור מה תעשה ואיך תחיה . אני מציע לא לתת עכשיו רשות עלייה לחברים , שלא רוצים לחיות בקבוצה . יואלסון ן יכולות להיות שתי גישות לעניין זה . או החלטה ( שאם ידונו על אודותיה במיפקדה העליונה או בוועידה העולמית אהיה בעדה , ( כי על כל חבר בית"ר להיות זמן קבוע אחרי עלייתו בר שות הברית . זה יקל לבית '' ר למלא את תפקידה בעלייה ההמונית . שנית : המצב הנוכחי , ואז אי אפשר שהמיפקדה הראשית תחייב את העולים בפקודה , שבו בזמן שהם עולים על אדמת ארץ ישראל עליהם להישמע לפקודות בית '' ר הארץ ישראלית . אפשר רק לחייב אותם בהתחייבות מוראלית . זליקוביץ : ' למה יקרו מקרים כאלה כמו עם ח' א . חברה עלתה על רישיון הברית ועל דמי הברית , ועכשיו היא חיה בקבוצת גשר , שידועה בתור קבוצה שמאלית . יואלסון : ... אץ אני רואה הבדל גדול במקום שבו חיה החברה . היא לא מביאה בקבוצה בניימינה יותר תועלת לביניין הארץ מאשר בקבוצה גשר . פרידמאן / תפשן / r עלינו להשתדל להיות בארץ ישראל כוח פוליטי . אם כל החברים גרים במקום אחד , אז החלק הגר במקום אחר מחליש את האחדות ואת ההשפעה הפוליטית . יואלסון : לקבוצה 'מנורה' היה כוח פוליטי , רק מפני שהלכו אחריהם רבים , אבל אם זה אץ — נחלשת ההשפעה . לנו יהיה כוח פוליטי , רק אם יעלו המונים . עכשיו יש ערך רק לסיבות אקונומיות ולפרסטיג'ה של בית"ר . פרידמאן : בכול זאת אני מציע , שעל כל העולים עכשיו יהיה לנסוע לקבוצה . גם להבא בשליחת חברים צריך להתחשב , אם ילכו לקבוצה או לא . ' דיון זה אופייני ביותר למצב ההתפתחויות בתנועה , קודם להחלטת דאנציג על פלוגות גיוס . יואלסון העקרוני לא ראה כל רע , שחברה שעלתה בכספי התנועה תלך לה לעבודה בקבוצה ' שמאלית . ' חפשן ( שקיבל חינוך קומוניסאנטי לפי עדויות חברים , ( ביקש לעשות ל'כוח פוליטי . ' יואלסון הדגיש את השאלה הכמותית שבעליית . באותה ישיבה דנו בידיעת תורת הירייה ' ) לירות מאקדח יודעים כולם , ( ' בספורט - בוקס וג'יאו ג'יטסו . ארץ ישראל נעשתה קרובה ממש , וגבר הרצון לכוון את ההכשרה המיקצועית לצורכי הזמן והמקום . הוחלט ( 1930 . 1 . 29 ) לכתוב קודם לארץ ישראל ולהיוודע , אם אומנם דרושים שם כעת אלקטרוטכניקאים , 'ורק אחרי שתתקבל תשובה לדון על עלייתו של החבר טול . ' וקודם ישראל העובדת / איגוד למען הסתדרות העוב דים 'הכללית' בגולה . / המיפקדה לא היתה מוכנה להכריע בעניין עקרוני , והחליטה לאסור עליו את הכניסה לפי שעה , ברם לבוא בקשר בעניין זה עם ראש בית"ר , ז'בוטינסקי , ועם המיפקדה העליונה . כבר היתה סמכות עליונה לבית '' ר העולמית .
|
|