|
עמוד:250
פרשת אלימות בכפר סבא משחשש הוועד החקלאי להשתלטותה של עבודה ערבית במושבה כפר סבא , הזמין פועלים מחוץ . ב 930 . 3 . 21 ו הגיעו למקום עולי בית"ר לעבודה בפרדסים של סטרליץ , הינגבר , אהרונו ביץ , ברנר , אדלמאן ועוד . הם באו להשתכר ללחמם , לא היו מורידי שער , ולא תפסו מקומות של אחרים . אף פועלי המקום לא התנגדו להם . רק טענה אחת ניתן היה לטעון נגדם , שלא נרשמו ב'הסתדרות . ' ה'הסתדרות' החליטה לגלות את עוצם ידה ( 1930 . 4 . 8 ) / e & כתבו : 'עולי ברית תרומפלדור משמשים כלי שרת בידי פורצי גדר העבודה המאורגנת . ' למוחרת היום השיב 'דואר היום : ' ' א ) עולי בית"ר לפי השקפתם וחינוכם מכירים בזכות היישוב המאורגן כולו לקבוע כללים מחיי בים בשוק העבודה , ואינם נכנעים להוראות אירגונים מעמדיים . ב ) לישכת העבודה הקיימת כיום היא מכשיר של הסתדרות מעמדית פוליטית ... ג ) עולי בית"ר לפי מטרתם הלאומית פונים לאותן המושבות , שבהן ישנה סכנה לחדירת פועל לא-עברי . ד ) בכפר סבא לא תפסו מקומות עבודה תפוסים קודם . לא הורידו את המחירים הקיימים . בשקט ובמנוחה ניגשו לעבודה , ובאופן פיסי הורחקו ממנה . ' ב 8 באפריל פרצו ההתנגשויות הראשונות . למוח רתו נתקלו העובדים - כחמישים - במישמרות גדולים , מחנות שלימים עלו והגיעו למקומות הע בודה של הבית"רים . התקפות כוח , לקיחת הכלים בכוח , ועוד התקפה נוספת — אחר שנס תלקה המישטרה - של קבוצות גדולות על כל אחד ואחד מן הבית"רים . כלי ההתקפה היו מעדרים וקתות ; רבים נפצעו , ושיבעה — קשה . האיומים הקיפו לא רק את הבית"רים , אלא אף את מוכר הגאזוז ואת בעל המיסעדה , שבשירו תיהם השתמשו . בין המוכים : פינחס רונדשטיין , קלמן שפירא , יואל תרמו , צבי ריבה , אלעזר שיפוני , שמחה אולנברג , אהרן חייכמאן . הוועד החקלאי זעק : התאכזרות בחלוצי בית"ר . יהושע חנקין ומשה סמילאנסקי התערבו , ונת חייבו לעבד במשך שבועיים תקנון של לישכת עבודה נייטראלית , ועד אז יעבדו במקום רק — 25 מכלל ה - 50 הבית"רים . הבית"רים הפסידו מעט מקומות עבודה , אבל ניצתו עקרונית , שהרי מתחילה היתה מילחמתם למען אותה לישכת עבודה נייטראלית ( המבשרת של שירות התעסוקה הממלכתי במדינת ישראל . ( ה'הסתדרות' לא קיבלה את הדין , והתנפלויות נמשכו אף ב 0 ו באפריל . מהמתנפלים קראו : 'טוב עשרה ערבים מבית " רי אחד' . " נערכו מאסרים , 37 נאסרו . ו 2 נדונו . ( 131 עשרים היו ראשוני פלוגת ביתיר בכפר סבא 6 — שעברו מפלוגת רחובות , ועוד 14 עולים מפולין ומרומניה . עי' סיכומו של אופיר , 'ספר העובד הלאומי ' , עמ ' . 75—70 במסיבה למלאות שלוש שנים לכניסת הפלוגה לכפר םבא העלו חבריס זיכרונות . ראדזינסקי ציין , שבאו לכפר סבא בזמן של שפע בעבודה 'לא הורדנו מחירים . הדגל האדום — דגל המסמל שפיכת דמים . טלינו תיכף לאחר אב תרפ'ט . חשבנו שנצטרך להיות בחזית אחרת לגמרי , והנה מה הופתענו שיהו דים פגשו אותנו במילחמה . ' גילוני העיר בה , שעכשיו 'חברי ' מנורה הם מהמתנגדים הכי חריפים להסתדרות ' / הכללית ' / - שכן הניסיון המר לימד אותם . בזמן המסיבה הוזכרו המיספ רים ; 17 בית'רים באו לפני שלוש שנים ( ומפקד הפלוגה ו תרמו . ( עכשיו במקום : . 80 עי' 'חזית העם . 1933 . 4 . 7 ' , ( 132 בעניין הסיסמה 'מוטב שיכניסו למושבה עשרות ערביס מאשר בריתניק ' אחד' נערכו חילופי דברים , ואף הגיעו לאחר שנים לבירור במישפם השלום העברי . עי' מיכתבו של משה ראדזינסקי ב'חזית העם , 1932 , 12 . 9 ' , ועי' שם . 1933 . 4 . 28 , ציאליסטית ... השמאל רצה לכבוש את העבודה בעומדו מחוץ לאיכרים . בית"ר דרשה את העבודה מבפנים בחודרה לתוך מישפחת האיכר . בן האיכר הבית"רי ידע שמחובתו להשפיע על אביו בנידון זה . בית"ר יצרה יחסים ידידותיים בין הבית"רי בעל הפרדס והבית"רי החלוץ הפועל . גדול ערכה של בית"ר בטישטוש המעמדיות והציביון העדתי המובדל . ' פלוגת בית"ר כפר סבא
|
|