מחתרת ולא צבא

עמוד:212

מחתרת ולא צבא הקמתה של ההגנה הלאומית , כדוגמת ה'הגנה' הקיימת , במחתרת הפועלת בחשאי ומוגבלת למיספר קטן של נאמנים ומסורים , לא היתה פעולה בית"רית בעיקרו של דבר , אלא שנסתייעה במידה מרובה ביותר בבית"ר , כשעל סיוע זה בנתה מלכתחילה ועל סיוע זה יכלה להבטיח את קיומה . מיפקדת בית"ר וחברי בית"ר מוכ נים היו לסייע לגוף החדש שהוקם , וזאת אף על פי שראו אותו כמיסגרת של ארעי בתנאים הנתונים , כשאין המדיניות הציונית מסוגלת לה ביא להכרה ביחידות צבאיות יהודיות , ואפילו אינה מעוניינת בהכרתן . עם שהבית" רים , ודומה עד האחרון שבהם , מיל או את תפקידם כאנשי 'הגנה' כיאות , ומהם שנתמסרו התמסרות מרובה לעבודת המחתרת על כל החובות שהטילה על החברים , אין תימה , שלא בית '' ר היא שבאה ליזום את הקמתה של ה'הגנה , ' זו המחתרת , אפילו במתכונתה הלאומית . מימי הגנת ירושלים ראה ז'בוטינסקי את ה'הגנה' בהמשכם של הגדודים העבריים , ואת פעולתה כפעולה ליגיטימית , ואפילו עדיין אינה ליגאלית בעיני המושל הבריטי . כבר אותו זמן נהג בגלוי בענייני ה'הגנה / והיה מעוניין בהפגנות צבאיות כתוספת כוח מוסרי על כוח הנשק הגלוי והנסתר . הוא העז לקבל על עצמו את מלוא האחריות בעד ה'הגנה , ' ולפיכך אף נידון לעבודת פרך במיבצר עכו . וכך אף בהמשך השנים נהג ז'בוטינסקי להעלות בכול פורום , בוועד הלאומי , בהנהלה הציונית , ובקונגרס הציוני , את דבר הצבא היהודי , שעם הקמתו עשויה לבוא תחילת קימומו הממלכתי של ישראל . גושא זה העלה במאמרים הרבה , ולנושא זה חזר כמובן אף לאחרי המאורעות , כששוב תבע ' ) תל חי 2 . 25 , ' ו . ( 1929 את אישורה של ההגנה העצמית : ' עיוורון ואיוולת הם לחשוב , כי "לא כדאי לדבר על העניין הזה בגלוי . " דווקא בגלוי . העניין הזה אינו סוד , ואסור לנו ליצור את הרושם , כאילו אנחנו בעצמנו מסכימים להמשכת סודיותו . העניין הזה הוא זכותנו , זכותו של כל אדם בתנאים כאלה . דווקא בגלוי , בגלוי לפני הממשלה הארצית והמורשון הבריטי וחבר הלאומים , ולפני העולם כולו . אם הם "ייתפשו" - תוכרח כל המכונה הציונית , יוכרח כל היישוב וכול העם העברי להתקומם על זכות ה"עבריינים" ולהכריז עליהם כעל באי כוח העושים את רצונם . לא רק את העבריינים יעמיד הדבר הזה במצב אי חוקי , כי אם לכול הציונות ייתן אופי הסותר את החוק . ' ... דתנו , וחללינו היקרים יהיו לנו לסמל בעבודתנו העתידה . הגנה ועבודה , חלוציות ולגיוניסם - אלה תהיינה שתי הסיסמאות שלנו בשביל הארץ והגולה , שילוו אותנו בהדרכת הנוער העברי ' . מארץ ישראל הוסיפו להגיע למיפקדה העליונה רשמים על המצב בארץ , ובייחוד בתחום הביטחון , שלו היתה בית"ר רגישה . עם גמר המאורעות של 1929 לא שקטה הארץ : 'המצב בארץ ממ שיך להיות מתות למרות שהממשלה מכריזה על שקט . חוצפת הערבים עוברת כל גבול . המ סיתים עושים את עבודתם באופן גלוי , ואם כמה מהם נקנסו ונענשו בעונשים קלים זה לא השפיע לגמרי עליהם . נחוץ להודות , שהתגלה אצל שכנינו כוח אירגוני חזק . הקאפיטאן גורדון קנינג , ששהה כאן כשלושה שבועות נתן להם פרק חשוב בתכסיסי מילחמה פארטיזאנית . את תוצאות ביקורו אנו מרגישים . אתמול נפצע באופן קשה ד"ר ברקוביץ בקירבת ראש פינה . מזמן הפסקת המאורעות באופן רשמי יש לנו יותר משישים פצועים , וביניהם הרבה פצועים קשה , וגם מיספר של הרוגים . אנו מתאפקים כל זמן שנמשכת החקירה של מאורעות אבגוסט , / 1929 / אבל המשכת ההתנקשויות מצד שכנינו תוציא אותנו סוף סוף מהסבלנות , כי אי אפשר יותר לסבול' ( ממיכתב ארבר . (

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר