|
|
עמוד:177
והלך אל הנוער בריגה , בקובנה ובערים אחרות , אל הנוער בבית הספר התיכון , אל הנוער בהסתדרות הספורט , אל הנוער האוניברסיטאי , לדבר אליו . בדיעבד נעשה שותף להחלטת הוועידה העולמית השנייה על ייסודה של 'ברית השומר . ' עם זאת עמד במיכלול בעיותיה של תנועת הנוער , המתגדרת בשמו , כאיש מעלה , כאיש כבוד ( וכך קראה לו בית"ר בארץ ישראל : מפקד הכבוד העליון , ( והוא עצמו , ואפילו כבר פעיל בענייני אירגון ומעשה , עומד עדיין כמסתכל מן הצד ומשקיף על ההתפתחות , בבחינת אורת בשימחה הקרובה לו מאוד מאוד , ובכול זאת לא הוא הוא בעל השימחה גופו . מן הפעילות בבית"ר על כל קשייה הגיע ז'בוטינסקי אל הקירבה היתירה לבית"ר , ומן הקירבה היתירה על השותפות בשימחותיה ובכאביה הגיע להזדהות מליאה עמה . מידת פעילותו הגיעה לשיעור גבוה , ונכונותו לפעילות הגיעה לשיעור גבוה אף יותר , ועם החלטתו לקבל על עצמו את התואר העליון - לא של נשיא , ולא של מפקד , ואף לא של מצביא , אלא של ראש — לא בא ליטול מן ההפקר כבוד הניתן למכובדים ולנערצים , אלא תואר של ממש של נושא תפקיד של ממש . ז'בוטינסקי החל לחוש בכוחה של בית"ר העולה , החל לראות בתפארתה , ואף החל שואף ללכת עם בית"ר את הדרך של הבירות פעילה , הדרך של עשייה , תעמולה , השתתפות בעצה ובהכרעה , קבלת אחריות ומתן עידוד . לא אחת הביע כלפי חוץ : כל כך מעט עשיתי בשביל בית"ר , שהרי חש חובה גדולה לעשות במלוא מידת כוחו לבית" ר , וכך — אף לדור הצעיר העברי בכלל ולעם ישראל בכלל . והוא הדבר מצדו של הנוער , מצדה של בית"ר . בית"ר ביקשה שלא להטריח את ז'בוטינסקי בענייני יום יום , ועם זאת לא יכלה למנוע את עצמה מלשתפו בימי חג . ומשיתופו בשמחות באה בית"ר לשיתופו בדאגות , וממנו תבעו תגובה : דברי ברכה , נאומים , הרצאות , מאמרים , השתתפות בפגישות ובוועידות . משנבחר ז'בוטינסקי לראש בית"ר נבחר החבר הראשון בשורת והפעיל כאיש השורה , ולא איש שמחוץ לשורה , וזאת כמובן בלא לשכוח אף לרגע קט את מעמדו בעולם הרוח ואת מקומו בהיסטוריה הישראלית החדשה . אחרון הבית"רים , אף הצעיר שבהם והבער שבהם , ידע ז'בוטינסקי מיהו , וידע להעריצו הערצה נאמנה כאיש מופת , גיבור ונושא דגל . בחירתו של ראש בית"ר היתה זו בחירתה של התנועה כולה על כל שדרותיה וחוגיה . התנועה בחרה באיש המילחמה בעד מדינת העברים , באיש המילחמה בעד כבוד ישראל , באיש הציונות השלימה , באיש התרבות והלשון העברית החיה אף בגולה , במייסד הגדודים , במגן ירושלים ואסיר עכו , באיש העומד בשער האומה — נגד אויבים מחוץ ונגד סוטים מביית , באיש המעורר , המעודד , התובע והמחייב . היתה זו בחירה בלב שלם ומצד כלל התנועה , ואפילו לא כל ראשיה ראו באופן שווה את מהות תפקידו המעשי של ראש בית"ר . בהמשך הימים נגרף ז'בוטינסקי לא אחת במערבולות מדיניות זו אחר זו , ברם עד יומו האחרון לא שכח את תוארו 'ראש בית"ר , ' שראהו כתואר מחייב להיות אביהם של הבית"רים , יותר משמחייבו להיות מפקדם . הוא פרש את מלוא כנפי חסותו על בית"ר שלו , ובין הבית " רים שלו הוציא את נשמתו בטהרה , כשבא יום פקודה .
|
|