|
|
עמוד:174
נציגי תישעה סניפים מן הפגישה העולמית הראשונה בווארשה לא נשתמרה אף לא טיוטה של פרוטוקול . עם זה אין לפקפק כלל בכך , שבפגישה זו נוצרה בית"ר העולמית הלכה למעשה . היתה זו פגישה סגורה , שנתקיימה במקביל לוועידת בית"ר פולין , והשתתפו בה בכלל רק כעשרים מפקדים , חברי ההנהגה העולמית הזמנית בריגה , ומפקדי בית"ר בארץ ישראל , פולין , לאטביה , צ'ס"ר , רומניה , גרמאניה , צרפת . ליטא היתה מיוצגת באמצעות שליח לאטביה . נציג אוסטריה נעדר . דיוניה של פגישה זו היו מעשיים ביותר : היאך הדרך הקצרה לבסס את הקיים בסניפים הוותיקים עם החדשים , היאך להבטיח את התפתחו תם , היאך לאחדם לחטיבה אירגונית אחת . לא נוכל להביא את תוכן הדיונים ואת ההחלטות הרשמיות כלשונן ממש — מהעדר החומר הרש מי - ברם לא נפגענו מחוסר אינפורמאציה טוטאלי . ההחלטות - בנוסח ענייני - נשתמרו לנו , ואף פירושן האוטנטי ביותר נתפרש לנו . ז'בוטינסקי היה פעיל מאוד בדיונים והגיב בכול השאלות שנתעוררו . הוא הישרה את רוחו בפגישה , וכיוון את הדיונים ברוח טובה של יעילות ומעשיות , מתוך הבירות מצויינת . הוא אחראי לכמה שמות מן הנומנקלאטורה של בית"ר . הקטבים האירגוניים השניים בפגישה היו : נוסח לאטביה מצד אחד , ונוסח ארץ ישראל מצד שני . ז'בוטינסקי חיפש דרכים לגשור על העמדות , ולקרב את שני הכיוונים זה אל זה . ראש בית"ר שאף , שבית"ר תצא מווארשה כשהיא גדלה באיכות , כשם שכבר גדלה בכמות . ( 86 לפי עדות לובוצקי / אליאב / 'עדיין לא היה ז'בוטינסקי פעיל בנזידה שלימה . שם נתנו אנחנו את הנומנקלאטורה . אף לא רצינו , שדבוטינסקי יתערב יותר מדי . ' ברם עדות ? זו צרין לסייג ברוח זו בדאנציג היה ז'בוטינסקי פעיל יותר . לפי עדותו של ברוך ( בלנקנפלד ) ברקאי , שהיה מזכירה של ועדת המיבנה האירגוני , גילה ז'בוטינםקי פעילות מליאה . בידי ברקאי שמור גיליון ההערות והסימנים שרשם ז'בוטינסקי בפגישת וארשה . עי' על הפגישה ב'ראזסבייט / 1929 . 1 . 27 ( החתימה : א . מ , ( . 'דואר היום / , 1929 . 2 . 4 'היינט / ; 1929 . 1 . 6 , 1929 . 1 . 4 ועי' מאמרו של ז'בוטינסקי : 'שעטנז לא יעלה עליך ' , 'היינט / , 1929 . 1 . 18 שבו קידם פני פרופס כנציב פ ולין , ומאמרו בשם 'ברית תרומפלדור / 'ראזסבייט , 1929 . 2 . 3 ,. 1 . 27 ' , מאמרו 'הקשב' / פקודת 'דום' לפי מובננו , / ושוב שינוי תוכן וטון . הוא הודה , שנחת בלב לראות דור של אנשי מישמעת . הפיקפוק המנקר במוחו הוא , כלום מותאם הדבר למנטאליות היהודית ו - זו שאלתו , זה הספק במוחו , אם אומנם זו הדרך . ברוח חיובית , או חיובית למחצה , כגון זו , כתבו אף אחרים . כאילו לראשונה נפתחו אוזני קהל ישראל בפולין לשמוע את דברו של ז'בוטינסקי ולתת את הדעת במידה המליאה על עניינו ועל תוכנו של דברו . נאומו הפומבי של ז'בוטינסקי היה מיועד לעם רב , לעם כולו , ובייחוד ליהדות פולין , שהלכה לקראת המאמץ הגדול של ניסיון ראשון לעלייה המונית של חופשיים מדוקטרינות סוציאליסטיות מופשטות ועצמאיים אף מבחינה כלכלית - לעלייה הרביעית — ועם הכרח הנסיגה , בלא אשמתה , משעמדו רבבות מעוליה בחוסר עבודה ופרנסה , הושמצה ונלעגה בפי מכווני המדיניות הציונית הרשמית . ז'בוטינסקי בא לכבד את העו לים ואת העלייה , אפילו היתה כרוכה באונס בירידה גדולה . אין מוקדם ומאוחר בביניין , והכרח הוא לנו לבנות בכול התנאים . ואל עם גדול זה הביא אתו מאוצר המושגים של תנועתו : שעטנז לא יעלה עליך . מהותה של בית"ר ומהות חלוציותה של בית"ר , אף המילי טאריסם של בית"ר - אלה היו מעיקרי נושאיו בנאומו . אף כלפי הלאומיות היה יחס שלילי לפני שלושים שנה , ועכשיו נשתנה הדבר - אמר - אלא שקיים עדיין יחס של ביטול למישמעת , להדר . דבריו נתקבלו בהתלהבות ללא גבול , כרגיל , ואולי יותר מכרגיל . העיתונאים דיברו בהיפנוסה שנפלה על הציבור . אש - זיק של אש פרומי תיאוסית — נדלקה בלבבות של המונים שנת עודדו , ושל בני נעורים שנתעוררו .
|
|