|
|
עמוד:126
בפתח תקווה - התחלה בימי מצוקה ורעב כבר בסופו של החודש ( יוגי ( 1926 שהה צבי ( שניידר ) אביעזר בפתח תקווה ( וכתובתו : קבו צת 'קדימה / לישכת המיכתבים , ( ויש לשער שהניע לשם על פי רמז שהגיע מאת הד" ר פ . ריבלין , ציוני שלם , ואיש המסירות הגדולה . על כל פנים ודאי , שהד"ר ריבלין שיתף פעולה בעניין הת ארגנותם של עולים פועלים מבית" ר בפתח תקווה . לסוף החודש הבא ( 1926 . 7 . 26 ) כבר כתב אותו 'מרכז חה"ט / חברי הסתדרות טרומפלדור ' / בחיפה אל קבוצת 'מנורה' בפתח תקווה בתמיהה על שלא הודיעו להם על דבר ייסוד ה'ק בוצה' . * ולאחר יומיים נשלחת ההודעה ל'וועד הראשים' בריגה : 'הפעם יש לי למסור ידיעה חשובה יוצאת מהכלל . בפתח תקווה סידרנו קבוצה ... מנורה ' ... לראשונה יהיו שם החברים , שאין להם שום אמצעים - מבשרת אותה ההודעה . מייד נתעוררה שאלת החברות . התביעה ( 59 ראשוני חברי הקבוצה 'מנורה : ' שניידר—אביעזר . רא פאפורט , זאב פרלמאן—מרגלית , וכן השניים שעלו ב 1926 . 7 . 1 דוב ( הרצנברג ) הרלב ואלכסנדר ( דוידסון ) בן דויד . בו בחודש נצטרפו ( יעקבסון ) בן יעקב , אברהס ואסרמאן , יצחק פין . גרשון שץ עדיין נשתהה בזכרון יעקב . ב 10 ביולי שלח לו המרכז של חה'ס בחיפה דו'ח על המצב , ועדיין לא נוסדה הקבוצה בפ'ת . בו במיכתב נשאל שץ להצעות שיציע לתכלית סידורם של חברים בעבודה . במיכתב של חח 0 ללזבוצקי ( שיצא לעבודה בכפר ; הלל ) ( 1926 . 4 . 2 ) נמסר דןיח , שלפיו — 'בפתח תקוה — הכול טוב . ' בתחילת אבנוסט 1926 היו שאר העולים מבית ר לאטביה עובדים במקומות שונים : גדליךפיינגולד בגשר ; שץ — בזכרון יעקב ( וכתובתו : חבורת השומרון , ( סלברנ — קבוצת מרחביה , סמול — חיפה , סורין — גדוד העבודה , ירושלים ; דויד כהן — חדרה . אלה ראו עצמם חברי 'ה"ט ' ( הסתדרות טרומ פלדור , ( וברובם - כנגד אחד , לובוצקי — כס בורים היו , שהעולים אחראיים כלפי בית"ר לאטביה , וחייבים בהתארגנות . דעת היחיד היתה , שבית" ר צריכה לתת הכשרה מעשית כמו 'הח לוץ' בתוספת 'ריביזיוניסם , ' ועולי בית"ר בארץ ' מתפרדים , ואין אחריות' להם כלפי בית"ר לאטביה . בה בפגישה שקלו את דעת החברים בארץ וב לאטביה , ועל פיה החליטו לעשות למען ייסוד שתי קבוצות זמניות , שני אירגונים חקלאיים זמניים — האחד להקמתה של 'קבוצה , ' והשני להקמתו של 'מושב . ' הואיל והחברים המעוניינים ב'קבוצה' מסודרים לעת עתה , הוחלט לפעול לאירגונו של 'מושב . ' הפגישה הראשונה ראתה הכרת לעולים מבית" ר 'לעזוב מייד את העיר , וללכת אל הניר ( הכפר , ' ( וכיוון שהיושבים בארץ מיטיבים לדעת את תנאיה , נדרש 'ועד הראשים' בלאטביה לשלוח אליהם את רשימות המועמדים לעלייה . כן אף תבעו תקציב מיידי של 0 ו לי" ש . כך לא זה בלבד שנתהדק הקשר עם ארץ המוצא לאטביה , אלא אף זה שאותה אחריות כפי שהבינו אותה העולים הראשונים נתבטאה מייד במי דה מליאה של רצון להשפיע על מגמתה של העלייה . לוועד הראשון נכנסו : מנדלביץ , ' ששימש מזכיר , ראפאפורט ושניידר , והוחלט שפגישות / כלליות / יתקיימו לפחות אחת בכול מחצית שנה . העולים ראו בפגישתם את פעולת הייסוד של ' מרכז החברים של הסתדרות תרומפלדור בארץ ישראל , ' ובשם מרכז זה באו בדברים עם 'ועד הראשים' בריגה , עם העולים עצמם , ועם צה"רים בארץ ישראל . על ההכוונה מצד 'ועד הראשים' להתקשר עם הד"ר ויינשאל מהצה"ר , השיבו בבקשת עיכוב לשבוע ימים , משום ששמעו על ' סיכסוך . ' העלייה הבית"רית היתה חידוש גחל בארץ . הרלב סיפר , שמשהגיע לחיפה נתקבל על ידי איש העלייה של הסוכנות דוסטרובסקי , בזמן רישומ שאלונו : 'תרומפלדור ז — איזו הסתדרות היא / 7 ועל כך השיב : 'זהו חלוץ רביזיוניסטי . ' בבית העולים בחיפה נשאל הרלב : 'בחור , מה תעשה - ? חלוץ - לא , צעיר - כן . מקומך ב" הפועל הצעיר" ולך לחבורת השומרון . ' בחבורת השומרון היה אותו זמן גרשון שץ , וממנה נשלח להבראה לזכרון יעקב .
|
|