|
|
עמוד:123
הראשית לפרסם את ההימנוך . המיפקדה הרא שית ראתה את עצמה פעילה בהיקף עולמי , וקשרה פעילותה זו עם ז'בוטינסקי . כשחזר ז'בוטינסקי לארץ ישראל ( 1928 . 10 . 5 ) ביקש לערוך ביקור רשמי בגדוד 41 בתל אביב . לכבוד ביקור זה הגיעו אל העיר אף הגדודים 45 , 45 , 42 א , ופלוגת ראשון לציון . ז'בוטינסקי , ששבת ( 1928 . 10 . 13 ) בתל אביב , נתקבל במוצאי שבת במועדון הצה"ר , שמעל לקאפה אלטשולר ( בסמוך לכיכר מגן דויד אדום ) ולאחר מכן — במועדון בית"ר . המונים גדולים ובתוכם רבים מחיילי הגדודים לשעבר , שהגיעו בתילבושתם ובציוניהם , באו לקבל את פניו באהבה ובשימחה , והם הריעו לכבודו , כשיצא אל הגזוזטרה וקרא אליהם : 'שלום לך , תל אביב תכלת לבך . כנגדם הגיע קהל מופיסים ונוהים מאנשי השמאל הציוני , שיצאו בקריאות בוז וב שריקות . בתוך ההמונים הממלאים את כל הכיכר וברחובות הסמוכים פינו הלפרן וחבריו דרך למכו ניתו של ז'בוטינסקי . במועדון בית"ר נתקבל במיסדר חגיגי , ובנגינת התיזמורת של ביתיר . לאחריו יצאה תהלוכת לפידים לרחובות המרכ זיים בעיר . ה'פלשתיף , העיתון הערבי , פירסם ( 1928 . 10 . 16 ) תיאור נרחב של תהלוכת הצופים הבית"רים , שערכו הפגנה ציונית ברחובות תל אביב , שבראשה הלכה כביכול , תיזמורת המישט רה . העיתון בא להזהיר את הממשלה מפני ז'בו טינסקי המסוכן . שיבתו של ז'בוטינסקי נשאה הפעם כבר מיומה הראשון אופי פוליטי מובהק שבמובהק . התארגנותה של בית"ר התפלסה על דרך יתר עצמאות מן הצה"ר , מוועידותיה העולמיות וממוסדותיה העולמיים והארציים . מעמדו של ז'בוטינסקי בתהליך זה לא נפגע . נהפוך הוא : ז'בוטינסקי נעשה הציר והקשר שבין ביתיר לבין הצה"ר . עם התארגנותה לקראת עצמאות , אף נמצאו חוששים , מתוך בית"ר , ששוב לא תהא להצהיר אפשרות להתערב בפעולתה בשום פנים , ושבכך צפויה סכנה לעתידה של בית"ה שתהא 'אוטו קראטיות ללא אחריות . ' דעה זו ייצג גרוסמאן , ועמו חבריו בוועד הפועל של ברית הצה '' ר , ברם נמצא לנו תזכיר ( ללא חתימה , ודומה שכתבו ירמיהו הלפרן , 2 ו . ו ו 928 . ו ) ל'מפקד הכבוד העליון : ' 'כידוע לכבודו היה המפקד הראשי עד עתה מתמנה על ידי מרכז הצה"ר . אף כי סידור זה בשום אופן לא סייע למשיכת שורות נוער רחבות לבית '' ר , בכול זאת היתה לבני בית'ר השייכים להצה '' ר אינסטאנציה עליונה , שאליה היו יכולים לפנות עם הערות וגם תלונות . כעת עם הפרדת בית" ר מהצה '' ר עומדת שאלת מינוי המיפקדה בכול גודלה . ' מרכז הצה"ר בתל אביב שימש אינסטאנציה כזו , בייחוד ביחס לסיכסוכים ולבירורים בקשר להלפרן ולחבריו , ודומה שאינ סטאנציה כגון זו עדיין היתה נחוצה לבעל התזכיר . עם שנכבש לבו של ז'בוטינסקי לבית'ר עוד שמר מקום בלב אף להסתדרות של נוער לומד ' מסדה' והסתדרויות נוער אחרות , ובייחוד היה מלא אהדה ואהבה לסטודנט העברי , שאת מיל חמתו לחם ושממנו ציפה לתמורה המדינית בעם . ואולי יש מידה של אופייניות בשתי הברכות ששלח ז'בוטינסקי לראש השנה תרפ"ט מעל גיליון ה'ראזסבייט' 3 ) ו 928 . 9 . ו ) - תחילה ל קורפוראציות בתור קורפוראנט , ואחר כך — לבית'ר , שלה הוא מאחל : 'שנה רבת עמל ומוכ * תרת ניצחון . ' את יחסו לסטודנטים הביע ז'בוטינסקי בנאומיו ( כגון נאום על ה'טכס' - בכינוס 'אותרה / ' בית"ריה' ו'זילוטיה' בווארשה ( ו . ו 928 . ו , »( בשירי 'הצבעים' שכתב ושלח לקורפוראציות ' חשמונאי' בריגה ו'אל על' בקובנה , ובקשריו הקבועים עם מנהיגיהם , עמהם הזדהה ומהם ( 56 הנאום הקורפוראנטי המצויין הובא ב'ראזסבייט . 2 . 5 , ' . 1928 וכן ב'חזית הטס 1932 . 7 . 5 ' , ( בטעות נרשם שם יום הנאום : , 1929 . 1 . 1 במקום . ( 1928 . 1 . 1
|
|