|
|
עמוד:93
העיתון שימש בימה לבול זרמי המחשבה בבית'ר . בעיקרו ביטא הרעיון ה'פאליסטינו צנטרי' ללא שיור : 'כל צעיר יהודי חייב לדעת — הוא חייב לבנות את ארץ ישראל . כל אחד חייב לזכור - עתידו חייב להיות בארץ ישראל . לחיים בארץ ישראל חייב הוא להיכון כאן , בגלות . אותה הכנה צריכה להיות : חקלאית , מיקצועית , צבאית . להי כון לארץ ישראל יכולים הכול . לפיכך הכול צריכים להיות יחדיו : לא תיתכן בזמן ההכנה לחיים בארץ לשם יצירת המדינה העברית כל התפצלות - דתית או מעמדית' . ( 1927 . 12 . 21 ) והרי לך כל התורה של ביתיר על רגל אחת , ואידך זיל גמור . בעיתון אף ניתן מקום לדברי המאכסימאליסטים , וקודם כל לאב"א אחימאיר . בעיתון כתבו בעד ונגד 'סוציאליסט' בבית" ר , בעד ונגד הסתדרות העובדים 'הכללית , ' ואף בשאלת היחס לאידיש , וכיו"ב , כראוי לבימה רחבת אופקים . מאמרו של א . שץ ( 1928 . 1 . 10 ) בא להוכיח , שאין הסוציאליסם מפריע לביניין הארץ - כמקובל בבית" ר , לגבי תקופת ביניינה של המדינה ,- וש'רק בדרך הסוציאליסם ייתכנו חיים בריאים בארץ ישראל . ' כן הסביר , שדרישות תנועת העבודה בארץ ישראל קטנות בהרבה מדרישות פועלים בארצות אחרות . מילחמת המעמדות היא ההגנה על אפשרות הקיום של הפועל , לפי הדיאלקטיקה הידועה , ובעל המאמר אף הקדים ביחס לצאת מן המחנה . טיפוסי יותר לרוחה של התנועה דברו של 'מ . וו ' . ( שם , ( שאינו מסתפק ב'ציונות הבעלי בתית הבטלנית משל בין מינחה למעריב . להיות ציוני פירושו להיות מהפכן . הציונות שלנו היא מחאה נגד העולם הסובב ונגדנו עצמנו . רוצים אנו לשרש מתוך לבנו הגיטו והעבדות על כל הטומאה שבהם . ' החוברות הראשונות של 'משואות' - זו הבימה הראשונה לבית"ר — גדול ערכן שהניחו יסוד רוחני לתנועה שלימה . בהן נדונו שאלות ארץ ישראל דיון 'חזיתי . ' כך הרגישו כבר בתחילת שנת , 1928 שיש צד אחר למטבע של ההפגנות — או כפי שנקראו : המילחמה — למען העבודה העב רית . הרגשה זו לא באה על מלוא ביטוייה , ואפשר משוס צניעות . הטענה היתה : 'רק כשכול היישוב יעמוד כאחדות לאומית במילחמה לעבודה עב רית יהא לקריאת התגר "עבודה עברית" השפעה על כל החוגים' . ( 1928 . 1 . 10 ) בהן נדונו שאלות הנוער העברי באספקט כללי ומקיף : 'בשעת חירום זו - שעת נעילת הארץ ואדישות הסביבה לרעיוננו' - כתב יואלסון — 'אנו הנוער נדע מה עלינו מוטל גבורה היא לפעול ולעשות למרות תנאי הסביבה או בלעדם .- — — הסיסמה היום : לא "קדימה * אלא "על המיש מר" . ( 1928 . 2 . 20 ) בהן נתווכחו עם כתב העת DER JUNGE JUDE בברלין , בעניין האופייני לדור הציוני החדש שהוא הסוציאליסט . 'אותנו מלהיב האידיאל הלאומי הצרוף' . ( 1928 . 1 . 10 ) כן נתווכחו ויכוח ענייני נגד ה'ייבסקים' בעניין ההתיישבות והפרודוקטיביסאציה . ( 1928 . 2 . 20 ) כבר אז הוכר מה הקושי הגדול שבתנועת הנוער : ' הקושי הגדול הוא בצורך להיות נכון לקרב . ' ה'מוטו' לנושא זה הוא דברו של ז'בוטינסקי : ' החייל הטוב יודע לחכות' ( שם ) — נושא שעלה על פרק דיוניה של התנועה במשך כל השנים , ועד למילחמת העולם השנייה ולאחריה . בחוברת חגיגית לכבוד שנת החמש לבית"ר , ( 1928 . 12 . 10 ) חוברת עשירה חומר הגותי וכללי , ניסח אסף גולדברג ( ארץ ישראל : ( 'קיצורו של דבר : ארץ ישראל שונה מכול הארצות , ואין לדרוש סמוכין מאמצעי מילתמה כשרים של אחרים . את אוצרות המרץ הלאומי הדרושים לנו בשביל מילתמה כלפי אויבינו מבחוץ , אל נא נבזבז במילחמת מעמדות שבפנים - ' ... לשון נקייה בנושא עיקרי גדול . שם ניתן מקום לדברי אחימאיר ברוחו הסוערת , דברים דומים למה שכתב בחוברת 'תל חי' בתל אביב על מקורותיה של בית"ר , לדעתו : ' המטרה ברורה : ליצור את ה '' גווארדיה הלאומית" של המדינה ההולכת ונבנית ... צריך לפתח
|
|