'השחר' מתכנסת לוועידתה הראשונה

עמוד:87

המיזרחי של פולין עיתון בעברית או באידיש . חוברת זו פנתה אל פועלים , סטודנטים ותלמידי בתי ספר תיכוניים . ברשימות אחדות הובאו דברים מקוטעים בענייני דעות ז'בוטינסקי , בשא לת הלגיון ובשאלת הערבים , וכן הובא מאמר דימוגראפי ( מסורס , או פגום ) משל ד"ר וולפ גאנג ( פון וייזלז . ( הובא שיר על החלוץ משל מרים סיטקוב והועתקו דברי סולומיאק על יחסי ערבים-יהודים . רשימה אחרת נגעה , שלא באופן ברור , בשאלת הדת , כלום תעמוד למיכשול בפיתוחה של מדינה מודרנית , כגון שאלת העבודה ברכבות , וכוי . בעיתון זה הובעה תודה ליצחק גרינבוים על הליגאליסאציה של 'השחר ( ברית השומר ' » ' ( ברי , שהסתדרות הנוער הז'בוטינסקאי בפולין הוסיפה להישאר ללא הנהגה , ללא מרכז הדרכה . ללא אחראי לתעמולה ולהסברה . ההתפתחויות האירגוניות המרכזיות בווארשה היו בגדר כישלון ונזק , ואילו רובי הקננים , שהיו מבוססים מתחילה , הוסיפו להתבסס ולנהל את עבודתם — כרגיל על דעת עצמם , בלא לצפות כלל לעזרה . הצימאון למלה ציונית ברוחה של ממלכתיות בנוסחו של ז'בוטינסקי הקיף את כל שיכבות המתבגרים ב ' השחר' בפולין , כמו בבית" ר לאטביה ויותר , שהרי בלאטביה הוכנו חוזרים וחומר הדר כה , ובפולין היה כל קן וקן חייב להתפרנס בכוחות עצמו . בציפייה מתוחה היו מחכים למאמריו של ז'בו טינסקי , שהפיץ אור יקרות הן בתחום הוויכוח הציוני גופו והן בשאלות היהדות בכלל . מאמריו אלה ניתן היה לקרוא ב'ראזסבייט ' , ואחר כך - שבוע בשבועו מעל עמודי ה'היינט' ( ואחר כך ' מאמענט ( ' בווארשה , ועוד עיתונים יהודיים מרכזיים . בדביקות היו מקבלים הצעירים כל פירסום צה '' רי , בכול לשון שהיא , שנתקבל מברלין , או מפאריס , או מארץ ישראל ' ) הצפון' ואחר כך ' דואר היום ' , שיחידים מהם התגלגלו על ידי בני מישפחה אף לפולין . ( כל החומר הזה עיינו בו שוב ושוב , וודאי היו שידעו את עניינו כמעט בעל פה . אף לגאליציה המיזרחית הגיעה התנועה באמצעות יוזמתם של זיגי בתקמאייר וג'יימס אגיד , שניהם אנשי חייל ומרץ . בשנת 1926 החלו להיווסד קננים ל'השחר' בגאליציה המיזרחית . בלבוב העיר הראשה היה קיים גדוד צופים על שם ז'בוטיגסקי בגימנסיה העברית . מפעיליו של הגדוד היו דויד בויקו , שלמה וייסברג , א . בס , משה הלר , מ . ריכטר , מנחם רייזלר . מן הגדוד הזה יצא והתפתח קן לבוב . בהקדם הוקמו קננים בדת הוביץ' ובסטרי - ערים שהיו למרכזי פעולה לכול סביבתן . ( 31 פרלמאן הצטדק בעניין החוברת שערך . היו בר . פנמים לשוניים , והעוזר לעריכה הוא שקילקל . עי' עמ' . 54 קובע יותר , שלא היה בחוברת כדי הרצאת דברים אידיאולוגיים וכדי תוכנית .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר