|
|
עמוד:85
' השחר ' מתכנסת לוועידת ה הראשונה הגיע הזמן לנסות ולאחד את הקננים ואת תוכניותיהם ואת שיטות פעולתם ולהקים הנהגה מרכזית לתנועה שגדלה והחלה להכות שורשים במקומות הרבה . במאמציהם של מפקד 'השחר' וארשה , גוסטאב רוזנגארט , והמזכיר משה גרינפלד , נתארגנה ונת קיימה הוועידה הראשונה של 'השחר' בפולין , שנקראה ל 926 . 8 . 26 ו . לוועידה הגיעו 270 צירים — לפי הערכת פרלמאן - חוץ מן האורחים . לפי ה'ראזסבייט' היו הללו נציגי 70 קננים . ד" ר קרופיצקי פתח בוועידה וכיו '' ר שלה נבחר פרלמאן . ° סוכובצ'יצקי ביקש ( 30 טי' ספרו של פרלמאן , , 62—54 ועי' 'ראזסבייט / . 1926 . 10 . 17 לנשיאות נבחרו החברים נ יעקב שמרקוביץ' ( וילנה . ( פסח שבחובסקי ( חבל הספר , ( שאול גאנצפריד ( צ'יכאנוב , ( מנשה אמלאם ( לוביץ , ( ' אלעזר נוטשטאט ( ראדום , ( אברהם אולשר ( לודד , ( וליאון סוכובצ'יצקי . רבים אחרים , הונהגו ספרים בשם 'ספר החיים' , 29 שבהם הובאו הביאוגראפיות האישיות של חברי הקבוצה , הכרוניקה של פעולות הקבוצה , וכן דברי הירהורים והתפייטות , ולפעמים אף משהו הגותי , בענייני ישראל , ואף בעניינים כלליים . ואף לעניין חומר ההדרכה , השפיעה 'השומר הצעיר' את השפעתה המרובה . בעקבותיה שימשו ב'השחר' — באזורי הספר בייחוד ,- ספרי הסתדרות העובדים 'הכללית' כספרי מקור ולימוד , ובכלל אלה הספר 'יזכור' והספר על 'הקבוצה' - מרובה היה הדיון בקננים על קבוצה גדולה וקבוצה קטנה ועל מושב - וכן הספר 'חולמים ולוחמים' לי . יערי פולסקין . אף שמותיהן של הקבוצות היו מן השמות , שהיו מקובלים ב'השומר הצעיר' בשנים ההן , כגון שמות חבריו של תרומפלדור בתל חי , שמות של גיבורי 'השומר' ( הקבוצה 'דוב שווייגר' בווילנה , ( ודומים להם . ' השחר' בפולין כולה הביאה עמה מתחילתה יותר מכול דבר אחר את השאיפה לזקוף את קומתו של הנוער העברי . האקטיביסט שלה , הלגיוניסם שלה והריביזיוניסם שלה לא היו עדיין ארץ ישראליים ( פאליסטינו צנטריים ) דיים , ולא עלתה עדיין המחשבה בדבר הכשרה לארץ ישראל ועלייה לארץ ישראל . המחשבה העיקרית , שהספיקה לתפוס את התנועה ואת כל עיסוקה , היתה בייחוד המחשבה על חינוך צבאי . ועד שהגיע זמנו של חינוך כזה למעשה מצא אותו חינוך ביטויו באוניפורמה צבאית , או מעין צבאית , שהקננים הכינו לחבריהם ( על חשבונם של החב רים ) כדוגמתה של תילבושת הצופים הפולאניים , או אפילו בדומה לתילבושת הצבאית הפולאנית . אותה תילבושת על הרוב לא היתה שלימה , ברם רבים נשאו בגאווה כובעי שרד , בגדים של חאקי ואף של אריג ירקרק ( והמיכנסיים - ארוכים , ( ורבים מאוד התקשטו בחגורות "שכם - אות לקצונה ולנשיאת תפקיד . הקננים בפולין הקונגריסאית שמו את עיקר מעיינם בתילבושת , צעדות ותרגילי מישטר . הקננים באזורי הספר ניהלו פעולה תרבותית נרחבת . וה קננים שבגאליציה פעלו על טהרת הצופיות . ' השחר' החלה להקיף אלפים אחדים של נוער פעיל בעשרות קננים , וסביבה אלפים רבים אף יותר של אוהדים , שוחרי ציונות אקטיבית וז'בו טינסקי . אותם קננים שקמו כמאליהם אף ניהלו עבודתם בדרך עצמאית למדי . היה הנוער שבא אל 'השחר' נוער עממי , מאמין בכול לבו , בעל הכרה עמוקה ורוח אידיאליסטית . איתן היה הסדן , אלא שלא זכה לפטישו . לא קמו לבני הנוער הזה במדינה אישים מנהיגים בעיר הבירה , שיהא בכוחם לשאת בעול האירגון והחינוך . משום העדרה של הנהגה מרכזית ממשית התעכבה התפתחותה של 'השחר ' , והקשרים שבין קנניה היו רופפים למדי . ההתלהבות הפנימית של רוב החברים לרעיון ודביקותם של חלק ניכר מהם לפעולה האירגונית עדיין לא הספיקו לפיתוחה של 'השחר' לפי מלוא אפשרויותיה בקרב הנוער . ( 29 'ספר החיים' של קבוצת 'דוב שווייגר' שמור ב מ "' ז .
|
|