|
|
עמוד:72
עם תחילת השנה השלישית המאמץ הגדול בקשר לקיומה של החווה והמ תת הגדול בקשר לשאלת 'ההגשמה העצמית' ועלייתם של החברים לארץ ישראל עשו את שלהם להחליש את שיגרת העבודה הסדירה בקן ריגה . לאחר 'יום היובל' השני נשתררה מידה לא מועטת של אי שביעות רצון ב'וועד הראשים . ' פרופס הנשיא אמר : 'העבודה אינה נמלאת כראוי . אם המצב לא ישתנה — לא אוכל לעבוד הלאה' . ( 1926 . 1 . 4 ) שאטנשטיין המורה לעברית 'איננו חפץ להמשיך את השיעורים בכיתה הראשונה , כי החברים אינם באים לשיעורים , ' רשלנות בעבודה בכלל , כגון בעד הקק '' ל , והמצב בחווה בכי רע , הגרוע מכל : "' ועד הראשים '' איננו יותר בר סמכא אצל החברים . ' לראשונה נתגלו תוצאותיה של השיטה הדימו קראטית היתירה , שהניחה לכול חבר וחבר לדון בכול בעייה ובעייה , ללא סייג , בין בענייני הלכה ובין בענייני מעשה . המצב נשא בחובו סכנה לעצם קיומה של בית '' ר , וראפאפורט הציע להכריז בגוף הדימוקראטי עד ללא שיור - על 'מצב יוצא מן הכלל , ' כלומר על מצב של חירום , לפי נוהל פחות דימוקראטי . הסכנה היתה גדולה במיוחד , משום ששתי הקבוצות העיקריות , 'תל חי' ו'בית רימון / עדיין שמרו על עצמאיותן ומסורתו , ותבעו כל אחת לעצמה יותר ויותר הכרעה בשאלות הכלל . לראשונה עלתה בכול חומרתה שאלת מקומה של המישמעת בענייני אירגון וביצוע . מתחילתה ראתה בית" ר את עצמה כהמשך לגדוד העברי , ובהתאם אף ראתה את עצמה כהסתדרות של מישמעת , אלא שעניין זה היה שם מעיקרו של דבר בבחינת הלכה ואין מורין כן . להלכה שמורה היתה הרשות האירגונית התקנו נית לפקד , אלא שמועט היה כוחו של מי שנתחייב לפקד , כשאינו אלא חבר נבחר , שווה בין שווים , אם לא פחות מזה . הדיון שנתפתח באותה ישיבה ( 1926 . 1 . 4 ) ודאי היה בו מן הטיפוסי לדרכה של התנועה לא רק בריגה ובלאטביה , אלא אף בארצות אחרות , שהרי כמה יסודות נתרוצצו בנשמתה של התנועה , שביקשה להשיג את המרובה ובדרך הקצרה - כשמישמעת תקיפה היא מעלה עיקרית מן המע לות שהיא משתבחת בהן , והיא בבחינת מחוייבת המציאות בכלל , ובייחוד בתנאי העם העברי , וכששאר רוח של אמונה באדם , בשוויונו ובחירותו של האדם , ממלאים את כל הלב - והן המישמעת והן 'שאר הרוח' הליביראלי באים לה כאחד בהשפעתו הישירה של הראש והמנהיג , זאב ז'בוטינסקי . וכך ביקשו לחזק את ההצעה על 'מצב יוצא מן הכלל : ' ' גרין : צריך להבדיל בין הבירות ומישמעת . צריך לתת פקודות בלי שום ביאורים . החברים יראו רק אחרי כן למה ניתנה הפקודה . יואלסון : צריך לא רק להעביר פקודות . צריך לשנות את אופי העבודה ... פרק זבלאטביה : עוד שנה של התקדמות
|
|