|
|
עמוד:66
עלייה כיצד ? עם ההתקדמות האירגונית ועם התעצמותו של רצון העלייה בלבותיהם של המבוגרים שבחברים , שנתחייבו להחליט על דרכם קודם ליציאתם לשירות צבאי , נעשתה שאלת העלייה קשה , ולא רק מטעמים חיצוניים . הועמדה בכול חומרתה השאלה ? היאך תמומן עלייתם של החברים 2 לא היה ספק , שחברים בעלי יכולת ישאו בכוחות עצמם בעול זה , אבל כמה בני נגידים נמצאים בשורות ? המועמדים הראשונים לעלייה היו מן החברים , שנתמסרו לתנועתם התמסרות שלימה , ושלפי מגמתה הפסיקו בעבודתם שהביאה להם שכר , או מנעו מעצמם התקדמות בדרך של קבלת עול עבודה העשויה להכניס . הרגשתם של הראשונים הללו היתה , שהתנועה תממן את נסיעתם לארץ ישראל , ועל כל פנים תסייע להם סיוע גדול ביותר לצורך זו . בסוף נובמבר 1925 נעשתה השאלה אקטואלית מאוד , ובייחוד בקשר לעלייתו של גרשון שץ . נתברר , ש'אין כסף לשלוח חברים לארץ ישראל' , ( 1925 . 11 . 24 ) ואולי יימצא רק בפברואר , ואילו את הנסיעה אין לדחות בשום פנים . שץ בא בתביעה : ( 1925 . 11 . 25 ) 'כאשר נסעו החברים אל החווה עזבו מישרות , כי היו בטוחים שיקבלו כסף לעלות ' . פרופס השיב לו תשובה : 'לאיש לא הבטיחו את זה ' . כל הימים שלאחר מכן עד לסופו של החודש עדיין נמשכו הוויכוחים בשאלת המימון . יואלסון הגדיר ( 1925 . 12 . 1 ) את האווירה : 'במשך הזמן נוצר הביטחון , שתהיה קרן עלייה . המצב בהסתדרות תרומפלדור מסוכן . החברים חושבים שהחווה לא הביאה תועלת ... אם החברים לא יסעו — יהיה רעי . ברם בית" ר הגישה עזרתה לאחר מכן , ואפשר למעלה ממה שאפשר היה לצפות ממנה , והשלום חזר אל השורות . : nvbnnn לשלוח חברים בשנה זו אל ארץ ישראל ' . הגורם של גיל החברים , המחייבמ לצאת לשירות חובה בצבא המדינה , היה , כפי שרואים אנו גורם קובע לזירוז עלייתם . כיוון שראו את שהותם במקומם ארעית , לא ראו עוד הכרח בשירות צבאי בגולה , שירות ממושך מדי , ולמעשה - אף ללא תועלת למדינה , שממנה יצאו על כל פנים סמוך לגמר שירותם הצבאי . השיקול האישי על התועלת שבשירות הצבאי היה פחות חשוב מן השיקול התנועתי , ואפילו ידעה בית '' ר להעריך הערכה מרובה את השירות הצבאי לחבר הכריעה לטובת אקדמת העלייה לשירות . כאן ובמקומות אחרים היו שהעדיפו לעלות לארץ אחר השירות הצבאי . נמצאו אף סניפים שהמלי צו על גמר השירות הצבאי קודם לעלייה . בדרך כלל גבר הרצון לעלות לארץ ישראל בלא דיחוי , ובית '' ר התחשבה וקיימה רצון זה . באותה ישיבה ציין יופל , שיש לעבד תוכנית , שעל פיה ידונו בחברים : ( 1 ) ' מוכשרים לעבודה מן הצד הפיסי ( 2 ) , התייחסותם לעבודה , ( 3 ) עברית - הידיעות , ההתייחסות , ( 4 ) אידיאולוגיה , ( 5 ) התייחסות אל החברים ' . בה בישיבה הוחלט לשלוח לארץ ישראל את החברים , שנמנה אותם בשמותיהם : ס . יעקבסון , כהן , אהרן מצליח , צבי פירטינסקי , שלמה קרפינקס ( בתנאי שילמד עד אז עברית , ( קלמן קיט , דויד ראפאפורט , צבי שניידר / אביעזר , / גרשון שץ . הוחלט , שי . ראי פאפורט לא ייסע , משום גילו הצעיר . גנם עולים לארץ ישראל . מסיבה בקן ריגה
|
|