|
|
עמוד:59
חבליאירגון גישתה המינימאליסטית של ביתיר לאטביה בענייני אירגון קבעה את דחיית הכרתה בתורת תנועה עולמית לצד הצה"ר העולמית . מתחילתה נתקשתה להכריע בשאלת ההתארגנות , ברם היצר המדיני והנטייה הטיבעית להתפשטות דחפו לקראת התרחבות הבסיס החברותי וקליטת חברים חדשים מרובים ככול האפשר , בנסיבות המקום והזמן , וגברו על המגמות הראשונות לקיים רמה חברית גבוהה ולהבטיח עבודה חינוכית למופת ואף דחו אותן . ולא היתה זו שאלה המיוחדת לבית"ר . כל הסתדרויות הנוער נתלבטו בה ונקלעו מצד אל צד . בית '' ר , שביקשה מתחילתה לתת את מלוא חלקה לביניין המדינה ולגדודים עבריים , נתחייבה כאילו מאליה להרחיב את גבולה ולשאוף לקראת תנועה המונית . וכך נמצא לנו בפרוטוקול ( 1925 . 4 . 27 ) בדבר קבלתם של חברים חדשים : ' יופל : חושב שלא נחוץ לבקש מהחברים החפצים להיכנס אל הסתדרותנו , שיערבו שניים מחברינו בעדם , כי זה מכביד קבלת החברים . יואלסון : חושב שאי אפשר בלעדי זה , כי לא נוכל לקבל חברים מהחוץ . פרובט : חושבת שבכלל לחברים החדשים הונחו קשיות = / קשיים / הרבה ( כגון השיחה עם הנשיא ובו ... ' פרופס בפאריס . ' ( לאחר חודשים שוב נדונה שאלת החבירות . הסיכום בישיבת 'ועד הראשים' ( 1925 . 9 . 8 ) קיים את השיטה המחמירה בעניין , לפני הקבלה ולאחר הקבלה . עדיין עמד גיל המינימום על גיל שש עשרה , ומועמד 'המסכים עם התקנות' חייב היה להביא שני 'עורבים' = / ערבים . / 'הוא נשאר שגי שבועות בהסתדרות תרומפלדור בתור מועמד , כדי שיוכל להתוודע אל החברים והחברים אליו . מו עמדים שאין להם עורבים , נשארים בהסתדרות לכול הפחות חודש כמועמדים . ' כן מדובר בחבר בעל זכויות מצומצמות - עד שנה אחת . 'החבר מתקבל על ידי ועדת המועמדים / ברם 'באופן רשמי החבר מתקבל על אסיפה כללית על ידי הנשיא . ' אפשר מאוד שלא הספיק עדיין כוחה של הסתד רות תרומפלדור בריגה ( או בלאטביה ) להיות להסתדרות של המוני בני נוער , אלא שאף לא היתה מתחילה נטייה לעשותה לכך , משום שרא שי בית" ר ראו בחכירות בה דרגה עילאית , שאליה מסוגלים להגיע רק אידיאליסטים ובעלי מצפון , והללו מעטים ביחס . אפשר שגרם אף הנוהג בהס תדתיות הנוער לבקש את העילית דווקא , מתוך מגמה של חינוך חברתי לקראת חיי קבוצה קטנה ומישפחתית . ואומנם אין תימה , שההצטמצמות שבהכרה ומרצון בדרך הברירה של החברים , בתורת שיטה ואולי בלא תשומת לב מספקת לצרכיה של תנועה מיפלגתית עממית , המחייבת הסתערות על הרבים וביבושם לפעולה מדינית מצד אחד , ולפעולה חלוצית המונית מצד שני , לא היה בה כדי לעורר את הוועידה בפאריס פרק ו בלאטביה : חידושי הלכה ומעשה
|
|