|
עמוד:52
העליונה בבתיה" ס התיכוניים . לפיכך הוחלט להפסיק את הלימודים בביה '' ס למלאכה ואת שיעורי ההתעמלות לתקופת זמן , ברם הפצת גיליונות ה'ראזסבייט' והחוברת 'חיי תרומפלדור ' לא תופסק . באותה ישיבה 7 ) ן ( 1925 . 4 . עלתה שאלה אידיאולוגית ראשית לדיון : שאלת היחס האישי לרעיון הלגיוניסם , כשהיא כרוכה בשאלה של עלייה לארץ ישראל , כלומר בשאלת 'ההגשמה העצמית , ' כפי שהיתה קרויה בלשון 'השומר הצעיר . ' אופייניים ביותר הם דברי הוויכוח , שנתפתח בשאלה זו , להסתדרות הקטנה והמתחילה ולראשית האחראיים לקיומה , ובהמשך השנים — להנהגתה בתורת הסתדרות עולמית , וראוי לנו להביאם , כלשונם וכמעט בשלימותם . בניסוח הדברים ובבחירת העמדות האידיאולוגיות בישיבה מוקדמת זו כבר נתעצבו דעות אורתודוכסיות כנגד דעות ריביזיוניסטיות בריביזיוניסם הציוני של הנוער . וכך מביא לנו הפרוטוקול : ' פרופס : התייחסות החברים לשאלת הגדוד העברי השתנתה 1 הם אינם מביטים על זה באופן רציני . השאלה הזאת צריכה ( לברר ) / להיות ברורה / לחברים , שהיא אחת מעמודי הציונות לפי מבטנו . יואלסון : אי אפשר להגשים את זה , שבעת שייווסד הגדוד - כל חברינו יהיו מוכנים להיכנס לתוכו . פרופס t רק אנשים כאלה יכולים להיות בהס תדרות . כל חבר וחבר צריך להיות מוכן לעלות לארץ בכול רגע שיהיה נחוץ . ( כל החברים מלבד יואלסון ושץ מסכימים עם פרופס . ( גרץ : אם אין לנו עוד חברים כאלה , אז גם כן צריך לחנך את חברינו עד שיבואו לידי כך . שץ : אם כל חברינו צריכים להיות מוכנים לעלות לארץ , אז צריך כל חבר וחבר בקבלו את ה"סימן" / אות ז'יטון על הדש - ניתן לוותיקים אחר בחינות ו"הבטחה" / להבטיח את זה . קיט : שמנו הוא "תרומפלדור , " וכמוהו אנו צריכים להיות . אנו צריכים להביא קורבנות . שאלה : הצריכים כל חברינו הנושאים סימנים להיות מוכנים תמיד לעלות לארץ , או רק / דבר / זה שמטרתם היא לחיות בארץ , ולעבוד בה לטובת הארץ , די הוא ז / שאלה זו תובא עוד לפני "ועד הראשים" . / יואלסון מעתיק / כלומר : משנה / את השקפתו , ומסכים עם רוב החברים , שכול חבר מחוייב באופן מוראלי להיות תמיד מוכן לעלות לארץ , ופקודת הראשים יתירה היא . ' ' ועד הראשים' ישב כאן כסמכות עליונה הן בענייני ההנהגה המעשית של בית '' ר והן בענייני ההנהגה ( ההתנהגות ) האישית של כל חבר וחבר . בסמכותו עמד 'ועד הראשים' במעמד של פוסק בעקרונות האידיאולוגיה ושל שופט בשאלות של קיום מצוותיה . אותו ויכוח נתעורר על רקע הנסיבות : הגדודים העבריים בששו לקום . העלייה לארץ היתה מועטת . החלוציות נתפרשה ברחוב היהודי בעיקרה כהליכה לחקלאות אחר קבלת הכשרה חקלאית בגולה . אף בבית" ר החלו החברים יוצאים ' ועד הראשים' לאטביה . מימין עומדים 1 י . שץ , הלשטיין , גדין , י , ראפאפורט . יושבים 1 יופל , פרופס , אליאב , מיכלסון
|
|