ממעיין השירה העברית

עמוד:38

נדבים בעם' ' ) ליבשו נא עוז ! דירכו נא עוז י . ( ' כן היו מורגלים לדקלם קטעים מ ' מתי מדבר , ' ומ ' בעיר ההריגה ' , ומ ' מגילת האש . ' רבות עשה לקירובו של ביאליק יחסו של ז'בוטינסקי , שתירגם שיריו לרוסית , וכתב מסות על יצירתו . טשרניחובסקי - בסערתו ובמרדנותו היה באורח טיבעי מקורב יותר אל בית"ר . שיריו המושרים היו במידה מרובה נחלתה של בית"ר , ובייחוד 'זמירות הארץ ' , וביתר ייחוד 'שאו נס ציונה ' , 'אומרים ישנה ארץ ' , 'שיר ערש' ' ) ניטשו צללים . ( ' שירי הנקמה והגבורה , כגון 'מנגינה לי , ' ' זאת תהי נקמתנו ' , 'ברוך ממגנצה / 'ויהי בישורון מלך . ליום חגו של טשרניחובסקי ערכה בית"ר נשפים סיפרותיים , ולאסיפה החגיגית שנערכה בתל אביב שלח ראש בית"ר איגרת של ברכה , וכולה מסה סיפרותית להערכת מקומו של המשורר בתחייה הלאומית . ובדומה ש נ י א ו ר , הצעיר בשלישייה הגדולה , המודרני , נשא התעוררות לבית"רים בכמה וכמה משיריו , כגון 'אספרתקוס ' שהקדיש לז'בוטינסקי , ' משירי הנביא ' , 'מנגינות ישראל ' , וברבים משיריו שחוברו להם נעימות . כאיש המחנה גופו היה לבית"ר יעקב כהן , הצעיר שבחבורת המשוררים הגדולה , ששיריו הלאומיים הרעידו את לבות הנוער החלוצי כבר בשנות העלייה השנייה , כששרו או קראו את ' בדם ואש יהודה נפלה , בדם ואש יהודה תקום ' , ( משיר ה'ביריונים , ( ' 'ליטשה , צורי ' , 'אנו שרים ועולים ' , ומשנות העלייה השלישית : 'לא נזוז' ( לזכר ברנר , ( ועוד משיריו בנוסף על עשרות השירים הלאומיים שהיו חומר קריאה קבוע בחגיגות בית"ר . יעקב כהן כנשיא הצה"ר בפולין עמד בקשרים הדוקים עם ראשי התנועה בכלל , וגילה עניין מיוחד בעבודת הנוער , לו נתן מרוחו , מלבו ומכוחו . השפעה על בית"ר נודעה מן המשוררים הארץ ישראליים , מדויד שמעוני , מיצחק למדן , ובייחוד מאורי צבי גרינברג , שמאז תרפ"ט ראתה בו בית" ר נביא זעם ואזעקה , שמשאותיו נלמדים בעל פה , ושיריו - סיסמאות של תגר ומילחמה . על מילחמתו בנביאי השקר בישראל עוד נעמוד בכמה וכמה מפרקי הספר . ובכלל ראוי לציין כי השירה החדשה , שנולדה על ברכי היישוב החדש , הציוני , באדמה העתיקה ותחת השמיים הכחולים , בארץ ישראל , הטיפה נטפי אהבה והפיחה רוח של התעוררות נלהבת בשורות בית"ר . השירה החדישה , שנכתבה בהב רה הספרדית וכאילו בלשון מתחדשת , שקראה לחלוציות ולעלייה ( וייזכר שירו של לוין קיפניס : ' אל ראש ההר , אל ראש ההר , ( ' שהתרפקה על געגועים ליופי מיזרחי ' ) יפים הלילות בארץ כנען / 'מכורתי , ( ' על פאסטוראליות וריח תלמי חריש , ואפילו על קשיי ההשתרשות בתיי עבודה בימים של חוסר עבודה ולחם וירידה ( שירים של אביגדור המאירי , אברהם שלונסקי , ואחרים , ( אותה שירה השפיעה השפעה גדולה על התנועות של הנוער הציוני בכלל , ולא פחות מכול על הנוער של בית"ר . היה בה כדי להביא מרוחה של ארץ ישראל אל מועדוני בית"ר בגלויות , במרכזים וביישובים הנידחים , ואל בתיהם , אפילו לא היתה העברית רגילה בהם . גדולה היתה השפעתה של הסיפרות העברית החדשה על רוחה של בית"ר , ברם הביטוי להש פעתה ניתן בייחוד באמצעותה של השירה החדשה , שהיתה כיין מתסיס ומעורר למרץ ולהתלהבות . השירה הלאומית הטובה היא שהיתה בבית" ר המשך לשירת ההימנון הקדום 'בשוב ה' את שיבת ציון , ' והיא שקבעה את האווירה אשר שררה בה , את רוחה , את חומה , את רגשיותה .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר