|
|
עמוד:32
השותפים לייסוד בית"ר . ז'בוטינסקי דיבר באוזני הצעירים בלשון העברית על אליעזר בן יהודה ועל נס תחיית הלשון . ובאוזני התלמידים המבוג רים דיבר רוסית על הגיבור יוסף תרומפלדור . בה בפגישה נולד - לדעת פרופס - הרעיון לקרוא את האירגון החדש על שם תרומפלדור . על הקמת הסתדרות נוער שוחח פרופס לאתר מכן עם ז'בוטינסקי בביתו של ד"ר הופמאן . פרופס ביקש את רשותו של ץ'בוטינסקי לכך , וכיוון שנרשם אותו זמן ללמוד בסימינאר למורים , אף הזמין את ז'בוטינסקי לדבר אל תלמידי הסימינאר . היה זה ביום חג העצמאות הלאטבי , ברחובות עברו תהלוכות לפידים , והימים ימי חנוכה . ז'בוטינסקי הקביל בין חג החנוכה לבין חג העצמאות של לאטביה , ואף ניסח את מהותה של האידיאולוגיה של הנוער שכולו ציוני . ב 1923 . 11 . 23 נאם ז'בוטינסקי את הרצאתו הפומבית הראשונה בריגה , והנושא נושא עמו מתח רב , הלא הוא 'היהודים והמיליטאריסם ' . דבריו היו ברורים , ומהם נשמע הד קולו של המאבק הממושך של יוצר הגדודים העבריים על מניעת פירוקם , ולאחר מכן - על חידושם במיס גרת חדשה , שנועדה לביטחון המיפעל הציוני בתורת מישטר של התיישבות בזכות ממלכתית לקראת תקומתה של המדינה . הרצאתו הפומבית נתנה בסיס ציבורי חברתי לפעולתו של ז'בוטינסקי , שאליה נמשכו משיכה גדולה אנשי הקורפוראציה 'חשמונאי ' . בהרצאותיו שהירצה בבתי הספר , בהסתדרות הצופים ואף בפלג של 'השומר הצעיר' - השפיע ז'בו טינסקי השפעה חותכת על בני נעורים , שהגדירו את עצמם כתלמידיו , ומוכנים היו להתארגן בהס תדרות נוער החוסה בכנפי רעיונותיו . היתה זו 'הסתדרות תרומפלדור ' , שלא איחרה עוד לקום . הזרע נפל על קרקע פורייה . האוזניים היו כרויות לשמוע , ואף הלבבות נפתחו . ז'בוטינסקי הצליח לגבש גרעין מוצק של צעירים פעלתנים , מסורים ודביקים במטרתם , ובעלי השפעה ניכרת על בני הנוער . בהשראתו של הופמאן נתעורר לכך הת עוררות שלימה המבוגר שבין הצעירים , בעל היוז מה ובעל ההשפעה , הוא אהרן צבי פרופס . הוא קיים ומימש את תוכניתם של ד '' ר הופמאן והסטודנט הלשטיין ' ) חשמונאי ( ' שערכוה עם חמשת נציגי קבוצת נוער . כבר אז היה ברור לפרופס : 'קשה להיות חבר של בית" ר , ולא הכול מסוגלים לכך . לא הכול מסוגלים לעמוד כליל לשירותה של המדינה העברית הנבנית ' .... במאמר שכתב לאחר מסעו בארצות הבאלטיות , בשם 'אני מאמין' 7 ) ו 924 . 2 . ן ) גיבש ז'בוטינסקי עיקרי תוכניתו בלשון ברורה ופשוטה ביותר : ' התוכנית אינה מסובכת : מטרת הציונות — מדינה עברית ; השטח — שתי גדות הירדן ; השיטה - קולוניסאציה המונית ; פיתרון הב עייה הכספית - הלוואה לאומית . ארבע נקודות אלו לא יוכלו להתגבש בלי סאנקציה בינלאומית , ועל כן בעיית השעה היא התקפה פוליטית חד שה ... ומיליטאריסאציה של הנוער העברי בארץ ובגולה ' . ז'בוטינסקי חזר מרוצה ממסעו , שבמהלכו נפגש עם קבוצות נוער עברי תוסס , ובכללו נוער אקא דמי בעל הכרה . בייחוד נתרשם מן הנוער הזה , ועל אודותיו כתב דברי שבח . לד"ר פאול דיא מאנט כתב ( אתחלת : ( 1924 'שילשום חזרתי ממסעי במדינות הספר . הרושם שלי : טוב , למעלה מהצפוי . יש שם באמת נוער חדש , חדש מבחינה זאת , שהם משתוקקים למישמעת ולגאון קומה זקופה ... הרושם הזה נקב את גורלי . החלטתי לעבור מכתיבה בלבד למעשים , זאת אומרת לעשות את הצעדים הדרושים ליצירת איזו תנועה מן האקטיביסטים המפוזרים עתה בכול העולם ' . ולאליהו בן חורין כתב : ( 1924 . 2 . 13 ) 'בהיותי בליטא ובלאטביה ראיתי דור חדש ראוי להאמין בו . אנסה לארגן אותם למען המטרה , אם יספיק כוחי לכך . ' ( 5 כוונתו של ז'בוטינםקי היתה בייחוד לקורפוראציות ה 0
|
|