|
|
עמוד:14
יילים , אזרחי המדינה , באמונה זו טמונה המהפכה הפסיכולוגית שהנוער הבית '' רי ביצע . כבר בגולה שייכים היינו למדינה שתקום . והעולם שמסביבנו נראה לנגד עינינו זר ורחוק ובצבעים אפורים . העוני לא היה בכוחו לדכא , ידענו שהוא חולף . ה'גוי' לא נראה לנו נורא ואף בריטאניה הגדולה לא הפחידה אותנו . 'המישחק' כביכול בצבאיות היה רק פועל יוצא מתפישתנו הממלכתית החדשה . קיבלנו על עצמנו גינונים ומינהגים חדשים . ביקשנו להחדיר מידות של הדר ביחסנו עם הזולת ביקשנו לחלוק כבוד לזולת . מומחי לשון ו'טובי טעם' לעגו לפניותינו לזולת בלשון 'אדוני . ' בשביל ראש בית '' ר היתה זו הרבה יותר מצורת ביטוי . במלה 'אדוני' רצה ראש בית '' ר לבטא יחס של כבוד שהוא חש כלפי אדם ויהודי . ראש בית"ר דיבר על נימוסים , על קפדנות בלבוש , על יחס לאשה , על יחס להורים , למפקדים , לקן . ותילבושת בית"ר , סגולות מיוחדות לה ו הלובש אותה הוא חייל האומה והוא בן מלך , שהריהי משווה עני ועשיר , מיוחס ופחות מיוחס . לבשת את חולצת בית"ר שציבעה היה כצבע אדמתנו , ולקחת על עצמך מרצונך הטוב , בהתנדבות , עול גדול וכבד מאוד - לשרת את העם . כלפי ראש בית"ר היינו כולנו שווים . כל אלה - צורת הדיבור , ההתנהגות , החיים , הלבוש , השימחה , הם הם סממני הבית"רי . סימפוניה גדולה חוברה על ידי ראש בית"ר , ובה הרבה פרקים r פרק של צבאיות , פרק המרד , פרק ההתנדבות והחלוציות . ממעיין אחד מבית"ר נבעו כמה זרמים - אצ"ל ולח"י , שהעזו במילחמה והעפילו לשיחרור הארץ מעול שילטון זר , עד שבא העם כולו לנהל את מילחמתו למען קיום מדינתנו החדשה . ? בית"ר , אירגון חיילי באופיו , וחייליו שרויים בתנופה מתמדת , בהכשרה - בדרך לעלייה לציון , ובפלוגות גיוס ובמחתרות — בציון . הבית"רים כותבים בגופם ובחילם פרקים בהיסטוריה היהודית החדשה . חיילים מתנדבים אינם נותנים את הדעת לכתיבת ההיסטוריה שלהם . הם רואים את התנדבותם כדבר מובן מאליו . וכך כאילו ראתה בית"ר בכלל את כתיבת ההיסטוריה שלה כעניין שוליי , שבוא יבוא זמנו . בינתיים חוסל רוב גולת ישראל באירופה . חלק גדול של חומר רשמי ואישי ירד לטימיון . כתיבת ההיסטוריה של בית"ר נעשתה בתנאים הללו מיפעל קשה שבעתיים . כרכיו הראשונים של הספר על קורות בית '' ר ידונו בתקופה הגדולה , שחוללה את חידוש מלכות ישראל , ועד לתקומת המדינה במאי . 1948 בתוכניתם של הוותיקים היוזמים להוסיף — בהמשך הימים עוד כרכים אחדים - מיפעלים סיפרותיים היסטוריים , ובכללם ספר זיכרון לראשי התנועה ולחבריה , לכול אלה שנפלו בדרך ולא זכו לראות בעיניהם את תוצאת מאמציהם ומאבקם - את מדינת ישראל וירושלים השלימה בירתה , ולכול אלה שנפלו או מתו במילוי תפקיד במילחמתה של המדינה להבטחת קיומה ועתידה , ולהבטחת ממלכתיותו של העם העברי בכלל . חוב מוסת קדוש חייבים הננו לגיבורים מפוארים , לאלה שנפלו עם נשקם בידם בגיטאות וביערות , ולאלה שהוציאו נשמתם אחר כישלון מילתמתם נגד היטלר ועוזריו במחנות ההשמדה - ביניהם קציני שילטון , נציבים , מפקדי גלילים ומפקדי קננים . חוב חברי מוסרי מיוחד חייבים אנו לחיילי הבריגאדה העברית , וללוחמי בית"ר , ללוחמי אצ"ל וללח"י - מקרב אנשי בית"ר שנפלו . את זיכרם שומרים אנו בלבנו לנצח . נקווה , שזיכרם יועלה על דפי ספה ולא יישכח מתולדות מילתמת העם לשיחרורו . בדרך זו נציב יד זיכרון לא רק לבנים , אלא אף לאבות , לעם גדול' שהאמין בראש בית"ר ובבית"ר , שידע את צדקת מלחמתה של בית"ר לצבא עברי , אלא שלא תמיד הספיק כוחו למרוד ברבבותיו במנהיגיו ,
|
|