מתוך יומן ארץ־ישראלי:

עמוד:307

יהודים , כך שיידרשו מבני המושבות קשרים בלשון הערבית . לשם מה זאת י מה הן מטרותיו של הא' צ'אנסל 1 ר ? אומרים כל מיני דברים . ואולם מה שמתקבל על הדעת הוא זה : הוא אינו אלא פקיד . ברודזיה הוא התבונן היטב בהתיישבות , מבין עניין זה , כמובן , טוב יותר מפלומר ומסמואל ; היה יכול להביא לנו כאן תועלת רבה . אולם ברודזיה היה לו מצבו ברור ו היתה פקודה מאנגליה — לסייע להתיישבות , ולשם כך שלחו אותו לשם ; וכל הפקידות מסביבו גם כן ידעה פקודה זו ופעלה באותה רוח . אין אנו יודעים , אילו " פקודות" מגבוה הוא קיבל כאן ; אולם יש לשער , שהפקודה היתה ברוח , שנקבעה עוד על ידי הא' סמואל : "נייטראליות . " וחוגי הפקידות כאן הם אלה , שאנו מכירים אותם זה מכבר . צ'אנסלור , קודם כל , הוא ביורוקראט ; האמת בשבילו היא ז 1 שמסר לו , על סמך דו"ח של פקידים בדרג נמוך , הפקיד שמעליו . והנה הם מדווחים , והוא פועל בהתאם לכך . דברי כיבושין מלונדון אין , דחייה מצדנו אין ; הכל כשורה . יום חמישי דבר מפליא הוא , עד כמה אין מעמר המשכילים מורגש בירושלים . כוחות טובים מסוג זה יש כאן הרבה בכל הענפים ; מועטים רק סופרים — הם יושבים בתל אביב , אד לעומת זה יש פרופסורים ( אנשים נבונים וכשרוניים מאוד : אפשר היה להקים מהם , זה עידן ועידנים , אוניברסיטה הגונה , אולם הצרה היא רק בכך , שאין אוניברסיטה . ( יש לשער , שאחוז הכוחות המשכילים הוא הרבה יותר גדול מבינוני . אך בסופו של דבר — ירושלים היא עיר שדה מובהקת , בלא חיי תרבות , בלא התאגדויות תרבותיות , אפילו בלא הרצאות . אומרים , שהסיבות לכך הן שונות : קשה לעמוד עליהן . חיות כאן קבוצות קבוצות ומאשימות אלו את אלו ב"סנוביזם : " כאילו היהודים האנגלים "נוהגים חשיבות בעצמם , " היהודים הרוסים "מתבדלים , " היהודים הגרמנים "אינם יכולים לשאת נימוסים נוראים . " רובם הגדול של כל אלה עומד מן הצד אפילו בכל הנוגע לעבודה ציבורית . נסו נא לבחון אותם , מה נשמע בהנהלה הציונית , במה עוסק הוועד הלאומי — הם ייכשלו בצורה חסרת סיכוי . והעיקר , הם עצמם קובלים על כד , שהכל בלתי מרוצים מפירוד זה , שבעטיו נהפכה סביבה גדולה ומעניינת למקום נידח . עזומה יהיה לנער כל זה עוד זמן רב , עד שיתנער ...

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר