|
|
עמוד:117
יש לו הזכות לחיות את חייו אך ורק עד כמה שהוא מודה גם בזכותי לחיות את חיי ; ואולם אם רצונו להרגני , הרי איני מודה בשום זכות שלו לחיים . כך הוא הדבר ביחס לעמים . אחרת ייהפך העולם לתחרות מירוץ של חיות , שבה ייספה לא רק החלש ביותר , אלא דווקא הענוותן ושפל הרוח . על העולם להיות עולם של ערבות הדדית . אם לחיות , הרי לכולם זכות לחיות בשווה ; ואם להיספות , הרי על כולם להיספות בשווה ; אך אין תורת מוםר כזאת , שלפיה צריך הגרגרן לאכול כאוות נפשו , והצנוע לנפוח נשמתו תחת הגדר . המסקנה המעשית מתורת מידות זו , שהיא תורת המידות האפשרית היחידה מבחינה אנושית , היא במקרה שלנו כזאת : אפילו היו לנו , מלבד "תכנית הלסינגפורס , " עוד כיסים מלאים כל מיני ויתורים אחרים , עד להסכמה להיעשות שותף לאיזו פדרציה ערבית דמיונית od morza do morza ( מים עד ים — , ( הרי גם אז ניתן היה להתחיל לדבר על כך רק למחרת היום , שבו יביע הצד הערבי את הסכמתו לארץ ישראל עברית . אבותינו הקדמונים הבינו זאת . בתלמוד יש מקרה משפטי מיוחד ומאלף . שניים אוחזים בטלית . זה אומר : אני מצאתיה , וזה אומר : אני מצאתיה . זה אומר : כולה שלי , וזה אומר : כולה שלי . לאחר שמיעת טענותיהם של שני העקשנים פוסק השופט , יחלקו ביניהם את הטלית מחצה על מחצה . ואולם שוו בנפשכם מקרה משפטי מיוחד , שבו רק אחד מבעלי הדין הוא עקשן , והשני להיפד , מחליט להפתיע את העולם בג'נטלמניות שלו . הוא אומר : מצאנו את הטלית יחד , אני תובע רק מחציתה , ומחציתה האחרת שייכת ליריבי . לעומת זה עומד השני בכל תוקף על דעתו : אני מצאתיה , כולה שלי . במקרה כזה מציע התלמוד לשופט להחליט החלטה מחוכמת , אך עצובה בשביל ה"ג'נטלמן . " השופט אומר : על החצי האחד אין מחלוקת . בעל הדין הראשון עצמו מודה , שהוא שייך לשני . המחלוקת היא איפוא רק בנוגע לחצי השני — ועל כן , נחלק את החצי הזה לשניים , ובסיכומו של דבר נוטל העקשן שלושה רבעים , ואילו ה"ג'נטלמן" רבע אחד בלבד . ובצדק . כי טוב להיות ג'נטלמן , אבל לא צריך להיות טיפש . אבותינו הקדמונים הבינו זאת , אד אנו שכחנו . היה עלינו לזכור זאת ביחוד משום שבמקרה שלנו עניין הוויתורים שרוי במצב מעציב במיוחד . היקף הוויתורים ללאומיות הערבית , שעליהם יכולים אנו להסכים , בלא שנמית את הציונות , צנוע עד למאוד . להסתלק מן השאיפה לרוב יהודי אין אנו יכולים , להרשות פיקוח ערבי על עליה שלנו אין אנו יכולים , להרשות פארלמנט בעל רוב ערבי אין אנו יכולים , ולשום פדרציה ערבית לא ניכנס לעולם ; יתירה מזו : הואיל ולפי שעה מתייחסת אלינו כל התנועה הערבית באיבה , הרי לא רק שאין אנו יכולים לתמוך בה , אלא שאנו
|
|