|
|
עמוד:99
ל"ד » סתדר" בלא רוב , והם מבקשים בתום לב מן הערבים שיאמינו אף הם בהזייה זו . הבה נניח אפילו לרגע , שהערבי יהא מוכן להסכים עמהם בעניין זה , באמרו ' סוף סוף , אם אתם מוכנים להסתפק במצב של מיעוט לעולמי עד , הרי זה עניינכם שלכם . ( אומרים , שיש אפילו פתגם ערבי מעין זה ; "אינתא מאבסוט — אנא מאבסוט" — אם אתה מרוצה , הרי גם אני מרוצה ( . ואולם הרי לשם "התפייסות והשלמה" גם בזה אין די . בשביל הערבי אין זה חשוב כלל , מה רוצים המתיישבים בלבם פנימה : בשבילם חשוב , מה הן התוצאות הממשיות היכולות לנבוע מן ההתיישבות . התיישבות יהודית משמעה גידולו של המיעוט היהודי . היכן הערובה , שגידול זה ייעצר בנקודת 49 אחוז , או אפילו , נאמר , בנקודת 50 אחוז ? אם עכשיו , כשמספרם מועט כל כך , בכל זאת חזקים היהודים כל צרכם כדי להדוף איר שהוא את מאמציו הבולטים של הרוב הערבי העצום , הרי אחר כך , לכשייהפכו היהודים לשליש האוכלוסיה , ובהמשך הזמן , אולי , גם למחציתה , — מי יפריע להם אז להכניס לתוך הארץ עוד כמה רבבות אנשים ולהיעשות לרוב ? יתירה מזו : אפילו נניח , שהדור הציוני הנוכחי הסתלק "בכנות ובתום לב" מחלום הרוב — היכן הערובה , שכזה יהיה הלך רוחו של הדור הבא ? להיפר . התיאבון הולד וגדל במידה שמצטברים והולכים הכוחות : הפועל החקלאי חולם רק על רצונו ליהפך לפלאח זעיר , ואולם כשיהיה לפלאח יחלום על מעמד של בעל אחוזה . בעיני הערבי , שאין במוחו כל עקמומיות אלא &> כל בריא , נראה כל זה בחזקת מושכל אמת שאין עליו עוררין . כך היה תמיד וכך יהיה תמיד . על כן , נראה בעיניו , מבחינה אובייקטיבית , כל עולה יהודי חדש , אפילו הוא שולל מושבע , על פי הכרתו , של רעיון הרוב , בגדר צעד אחד נוסף ליצירת רוב יהודי . הערובה הממשית היחידה בעיניו היא איסור העליה , או לפחות , מסירת עניין העליה לפיקוח ערבי . ואכן , לכך שואפים הערבים ; והם יתאמצו להשיג זאת חרף כל הסברינו ושבועותינו . מובן , שלאמיתו של דבר , מבינים זאת יפה — להוציא יוצאים מן הכלל מועטים — גם כל הציונים , אפילו מן המחנה "המתון . " ואולם רבים מהם אוהבים לשאול : "אפילו אנו רוצים להיעשות לרוב — כלום מן החכמה היא לדבר על כך " 1 בתוך כך משתווית לפרצופם ארשת דיפלומאטית , ממלכתית ואומרת אחריות , והם מרוצים מאוד מעצמם . מליצות מסוג זה מקובלות אצלנו מאוד . אין לך איש המוני שלא יאמר לך : "יש להקים גדודים , אך לא לדבר עליהם , " "מדינות מקימים ולא מטיפים להן , " וכן הלאה . באותה מידת אמת אפשר לומר , כי גם כספים , בנקים ומושבות מן הדין היה להקים מתוך שתיקה גמורה . "מן הדין היה" — אך בנסיבות חיי היהודים אין להעלות דבר כזה על הדעת , ואשר על כן כל העצות בדבר התועלת שבאדריכלות אילמת אינן אלא
|
|