|
|
עמוד:54
לספור כמה יהודים עלו לארץ ישראל וכמה ירדו ממנה במשך שנה זו , ספק אם יהיה הריבוי היהודי גדול מן הריבוי הטבעי של היישוב הערבי . בו בזמן , לפי חישובו של ואן וריזלאנד , השקיעו היהודים , מאוקטובר 1921 ועד אוקטובר , 1922 למעלה משני מיליונים לירות . בתנאים כאלה — לא יותר מ 6000 עולים מתיישבים בשנה , ותמורת זה — השקעה של שני מיליונים לירות מדי שנה — אפשר לבוא לידי הבנה אפילו עם המשלחת הערבית . במובן זה סייע האדון סמואל , בלי כל ספק , להרגעת הרוחות במדינה . ככל שתפחת העליה — כן תפדותנה ההתנגשויות . ויקטן עוד יותר מספר ההתנגשויות , אם תחוסל הציונות בכלל , אפילו על דרך המליצה והתצהיר . מתעוררות איפוא , מטבע הדברים , שתי שאלות : הראשונה — "מדוע , " כיצד היה יכול כל זאת לקרות . כיצד היה נציב עליון יהודי יכול להגיע עד כדי כך ? והשניה : מה לעשות 1 בשאלה הראשונה , בעצם , לא היד . כדאי לטפל , לולא הטרידה וייסרה כל כך את המצפון היהודי בעולם כולו . מבחינת המדיניות המעשית היינו הר הוא בהחלט מה מתרחש בנפשו של האדון סמואל , כשנגד עינינו ניצב שיא שכזה , שאין כדוגמתו . ואולם לרבבות יהודים אין שאלה זו מניחה . לפני שלוש שנים קיבלו את פני האדון סמואל בהתלהבות ומתוך אמונה . "מד . אירע ז" שואלים הם , "מה זאת , בגידה ? קארייריזם ? קהות חושים ? על מי אפשר איפוא לסמוך לאחר אכזבה זו ? הנה , נדמה , שנבחר האדם המתאים ביותר — וראו מה יצא . האין פירוש הדבר , שעצם ענייננו הוא חסר תקווה " ? מחשבות כאלה מביאות לידי ייאוש . הנד , משום כך יש לומר את הדברים במפורש , אחת ולתמיד : לא ענייננו הוא חסר תקווה , אלא , פשוט , נבחר אדם בלתי מתאים . איני מפקפק , כפי שנאמר בשורות הראשונות של המאמר הקודם , בכוונותיו הטובות של האדון סמואל . הוא לא רק דורש את טובת כלל היהודים , אלא שהוא גם ציוני מבחינת המטרה הסופית . האנטישמים , המקיפים אותו נושאים על שפתיהם את הדברים הנמלצים של "המרכז הרוחני , " אולם האדון סמואל עצמו רואה אותם בבחינת מליצות נבובות . אין הוא מאמין בתרבות לאומית בלא קהילתיות לאומית חזקה . ברצוני להזכיר עובדה אחת , שבעיני כותב השורות האלה מצביעה לגבי דיד 1 על קו זכות גדולה : לא אחת טרח האדון סמואל למען המשך קיומו של הלגיון העברי בארץ ישראל . בכלל , אילו שימש 3 זיגפריד ואן וריזלאנד , ( 1939-1886 ) מנהיג ציוני , חבר "ועד הצירים" וההנהלה הציונית . ( 1925-1923 )
|
|