|
|
עמוד:5
. בדורנו , דור ה'גניזה / עמדה ארץ ישראל בראש כל הארצות" . ' במשך ארבע חמש מאות שנים ( לערך ( 1100-600 חיו בארץ ישראל עשרות רבות של פייטנים י , ' כאן מעטים ( לפי סדר אל ף בית ) ו אלעזר הקליר , אלעזר בן פינחס , יהושע הכהן , בן מסרניה הכהן , יוסי בן יוסי , יוסף בן ניסן משוה קריתים , יניי , ישועה בן נתן , מבורך בן נתן מעזה , משה בן יצחק הסופר מצור , פינחס בן יעקב מכפרא , שלמה יצחק החבר בן מאיר גאון , שמואל בן הושענא השלישי , שמעון בן מיגס . ' תורת הבלשנות הארצישראלית , ' המקיפה מקצועות ספרות שונים , והיא צמחה בהשפעת תקופת ההשכלה הערבית , מתורת הספרות ומתורת הבלשנות . טיפוח המקרא וספרות המסורה למקרא , פרשנות המקרא , המילונות בכלל והמילונות המקראית בפרט , תורת הלשון העברית על כל חלקיה ( תורת ההגה , תורת , תורת השם ותורת המלות , ( תורת המליצה ותורת האיגרות האמנותיות , החרוזות והשירה , תורת דקדוק המסורה — כל אלה כלולים כאן . מקצועות האלה היו חשובים מאוד להשכלתו של המשכיל בימי הביניים , ועוררו רב בנפש האדם , אשר ביקש להגיע לרמה החדשה של האיש המשכיל . המרכז והחשוב יותר היה בארץ ישראל , במשך ארבע מאות השנים שלאחר כיבושה המוסלמים , . 1050-650 לתולות הפיוט בארץ ישראל , ידיעות המכון לחקר השירה העברית בירושלים , ה ( תתי"ט , ( עמי קט . זולאי הוא שקבע את ארץ ישראל כמרכז הפיוט , כמו שקבעו יצחק בער ובךציון דינור את ארץ ישראל במרכז ההתרחשויות בתולדות ישראל . אולם , אין להקדים את התקופה הקלאסית של הפיוט למאה השביעית , כי זו הושפעה מההשכלה הבלשנית החדשה . ועיין א"מ הברמן , תולדות הפיוט והשירה , כרך א , ירושלים תשל"ב , עמי , 20-17 גג ; עי פליישר , שירת הקודש העברית בימי הביניים , ירושלים תשל"ה , עמי -10גו . עי"ש , עמי קט-קפ,- עזרא פליישר , שם , עמי . 118 מן הראוי לשים לב , כי היו הפייטנים בני מקומות שונים בארץ ישראל : כפרא ( ליד טבריה , ( עכו , צור , שוה קריתיים ( בגולן ) ועוד . מן הראוי לשים לב גם לתארים ? , החבר ; 2 — הכהן ; 2 — הסופר : 2 — משה בן יצחק , פינחס בן יעקב מבפרא ראש הישיבה בעל המסורה . רגיל הייתי לכנותה 1 תורת הבלשנות הטברנית , ויש סמך ותמך לכינוי זה , כי טבריה שימשה מרכז הבלשנות זמן רב לפני כל מקום אחר בארץ ישראל י אולם החלטתי לשנות את המלה האחרונה , אחרי אשר מלומר יהודי בלנינגראר למד מכינויי כאילו העוסקים בבלשנות העברית במקומות אחרים בארץ ישראל , וביחוד בירושלים , אינם נכללים בכינוי הטברנית . ויירשמו כאן מאמרים אחדים משלי בסוגיה זו שנדפסו לאחרונה ; צונץ , קראוס ושלום שונים משנתם ב"ספר יצירה , " סיני , עד ( תשל"ד , ( עמי מב-סו ; תורת הבלשנות הטברנית מהי , ספר בן יהודה , תל אביב תשמ"א , עמי 1473-460 ההיתה שיטת שרשים רבגונית או לא , בית מקרא , כרך יז ( תשל"ד , ( עמי . 224-202 בני טבריה מכונים "דורשי צחות" ( הישוב , עמי , 11 סי ם " ;( 1 שקורא מקרא בדיקדוק חשוקת" ( שם , עמי , 11 סיי . ( 30 גם תורת המליצה , הפרוזה החרוזה , טעונה חקירה מיוחדת , כי אף זו צמיחתה בארץ ישראל ; ותובא כאן ראיה אחת מדברי רס"ג , בפירושו לספר יצירה , פאריס , 1891 עמי : 23 "וגחן ראימא נכתב פי רטאילנא : שבחי שלום וחבשי ברבות וחשבי תבונות ( שבח , חבש , חשב ) מבטחי שלום ומבהטי ברכות ומטחוי חכמות ( בטח , בהט , טחו ;( הנצי שלום וחצני ברכות וצני רצון ( הצן , חצן , צני . " ( הנצי , כך בכה"י כפי שציין הרב יוסף קאפח , וביטל את תיקונו של לאמבירט , אשר לא ידע לבאר את המלה הכתובה בכה"י . עיין פירוש ספר יצירה , מהדי יי קאפח , ירושלים תשל"ב , מט-נ : ני אלוני , השיטה האנאגרמאטית של ספר יצירה , טמירין , א ( תשל"ב , ( עמי . 60 הכוונה לשירה החילונית ולשירה הלימודית . כמו דקדוק המסורה בחרוזות , וכבר כתבתי מאמר מיוחד לנושא זה , ויחחו י ' - " יקרוב . נמצא , כי צמחה שירה חילונית במזרח .
|
|