מבוא

עמוד:3

על ידי מפגש חוקרים מתחומים שונים במדעי היהדות , כאשר כל אחד שיתף את עמיתיו בפרי מחקריו . ספר זה נועד למלא , ולו במקצת , את החסר בתודעת הציבור לגבי שלוש מאות השנים הללו בתולדות עם ישראל בארצו . פרות הכנס מונחים לפני הקורא . כל מאמר הנו מחקר עצמאי , העומד בפני עצמו ודן בסוגיה נפרדת . חרף זאת , יש להצביע על מספר סוגיות וגישות שאותן חזרו והדגישו משתתפים רבים . אחדים מן הנושאים חדשים לגמרי , אחרים כבר עמדו במרכז העשייה המחקרית בשנים האחרונות וזכו לבירור נוסף בהקשר החדש של שלהי העת העתיקה . ( א ) ממספר מאמרים מתחזק ומתבסס הרושם שאכן יש לראות בתקופה הביזנטית בארץ ישראל תקופה חדשה ושונה מקודמתה . הכרה זו נובעת הן מן התפיסה החדשה לגבי הקשרה הפוליטי והדתי המעצב של התקופה והן מן המודעות ליצירתיות ואף להתרחבות ולהתחזקות שחלה בתחומים רבים בחיי העם . ( ב ) המגע האינטנסיבי בין היהדות לנצרות במאות אלו זכה גם הוא להתייחסות רבה במאמרים שלפנינו . פעם רווחה התפיסה שעוינות עמוקה וריחוק הדדי הלכו וגברו בין שתי הדתות כבר במאות הראשונות לספירה ואף התעצמו בשלהי העת העתיקה . מבלי להכחיש את העובדה שמתח , עימות ופולמוס לא מבוטלים אכן ליוו את שתי הקבוצות ( במידה שונה ממקום למקום ומתקופה לתקופה , ( קיימת היום מודעות גוברת והולכת למגע המתמיד בין יהודים לנוצרים ולהפריה והגירוי ההדדיים ( במיוחד השפעת הסביבה על עם ישראל ) בתחומים רבים . הדברים ניכרים למדי בתחומי הארכיטקטורה והאמנות , אך השלכותיהם בולטות — במישרין או בעקיפין — גם בעולם הפיוט , במעמד הקהילה וקדושת בית הכנסת , וביצירות ספרותיות למיניהן . ( ג ) מספר חוקרים התייחסו להנחה חדשה יחסית , והיא עליית מעמד הכוהנים בחברה הישראלית דווקא במאות אלו . על פי הנחה זו מילאו הכוהנים תפקיד כלשהו בחלל שנוצר במאה החמישית ואילך עקב היעלמותם של הנשיאים והחכמים מעל במת ההיסטוריה בארץ . הסיבות להתפתחות זו עדיין אינן ברורות דין , אך עדויות רבות מהתקופה הביאו מספר חוקרים להבחין בהופעת הכוהנים : ברשימות של כ"ד משמרות הכהונה על גבי לוחות שנקבעו בחצי תריסר בתי כנסת לפחות ; במוטיבים מסוימים באמנות התקופה ( ובייחוד בציפורי ;( בפיוט , בספרות ההיכלות ; בתרגומים ; ובאזכורים בודדים במקורות ביזנטיים לא יהודיים . ( ד ) הגדרת מעמד החכמים בחברה הישראלית בשלהי העת העתיקה מעסיקה חוקרים רבים כבר מספר דורות , במיוחד לאור התגליות הארכאולוגיות במהלך המאה העשרים . נושא זה זכה בכנס שלנו להתייחסות לא מעטה אצל מספר מרצים שהציגו עמדות שונות , הן בהתייחסויות מפורשות לסוגיה והן בהנחות יסוד תוך טיפולם בנושאים שונים . ( ה ) בית הכנסת וכל הקשור אליו משמש נושא מרכזי בקובץ זה . באותם ימים הוא היה המרכז הקהילתי והדתי העיקרי בעם , וככל הידוע לנו אף הבלעדי . בתוכו

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא